שם, במרחבים הפתוחים, בשקט והרוגע כמו שרק הטבע יודע להעניק, הוא מצא את המרגוע לנפשו. אבל בסוף כל שדה יש כביש. ואחרי כל גבעה עומד בית. והוא הרגיש שהבית, הכביש, הרחוב, האדם, מהווים איום על עצם קיומו.

והוא נלחם בהם. נלחם על חירותו בין מפגש למפגש עם קצין נוער, בין ראשון לראשון של העובד הסוציאלי, ובין מי יודע כמה יועצים, אנשי חינוך, מסדרי ישיבות וכל המי ומי המבינים והחכמים ויודעי דת ודין.

עד שהוא נפל לשערי יצחק. זה בכלל קרה בטעות. איך שהוא הוא מצא את עצמו בבית חלקיה, והחליט להישאר שם רק לילה אחד.

וזה הלילה ששינה לו את החיים.

כי בשערי יצחק אף אחד לא חיפש אותו במה שהוא לא. הרבה מאד חיכו לו והאמינו בו במה שהוא כן.

בשערי יצחק הוא למד שאפשר גם לרכב על סוס בצהריים, גם להוציא אנרגיות בחדר המוזיקה בערב, ועדיין ליהנות מדף גמרא.

בשערי יצחק הוא למד לא לפחד מלשאוף גבוה.

כיום, שוכנת הישיבה על שטח של 2.5 דונם כאשר צו הריסה חלוט הוצא לכל המבנים.

לאחר מאבק משפטי ממושך אף הושתו על הישיבה קנסות בסך: 70,000 ₪ על כל חודש נוסף בו הישיבה נשארת במבנים.

אך כשהקב"ה סוגר דלת הוא, הוא פותח דלת אחרת. וברוך ה' קיבלה הישיבה מהמועצה האזורית נחל שורק, שטח בגודל 7 דונם לבניית "קריית הישיבה"!

כעת אנו זקוקים למיליון וחצי שקל על מנת לבנות את בית המדרש, חדר האוכל והפנימיות בכדי שנוכל להיכנס לקרקע כבר בזמן קיץ הבעל"ט.

בני הישיבה היקרים לקחו על עצמם להתרים במגבית פורים תשפ"א 500,000 ₪ מתוך הסכום בכדי לסייע לראש הישיבה לגייס את המיליון הנותרים עד לתחילת זמן קיץ הבעל"ט.

כעת אנו פונים אליכם ומבקשים. אנא, תנו לנו את הכח להתקדם לעתיד חדש בישיבת שערי יצחק!

>>>לחצו כאן עכשיו ותתנו לנו את הכח<<<

מקודם

איך תשימו סוף לתחושת ההחמצה

מקודם

אחרי 8 שנים בכולל, וודאי יש לך כבר תעודת יורה יורה, לא?

מקודם

'עטוף בטלית' יומו האחרון של הרב חיים טודרוס גולדבלט זצ"ל

מקודם

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא: אנשי עסקים התורמים – הפכו לפתע להיות מהמקבלים