מאת: א. שוורץ

מי שמאמין היום שמערכת המשפט במדינת ישראל פועלת בהגינות, בצדק וביושר ראוי לכנותו הוזה בעליל, לקוי בשכלו או סומא מנותק מהמציאות. גל רודף גל ופרשה מסעירה מאפילה על חברתה ועוד לא התאוששנו מהחרמת הטלפונים הניידים של יועצי נתניהו בנסיון לקושש חומר מכפיש ומפליל כנגד נתניהו וכבר נתבשרנו על הפעלת לחצים פסולים וסחטניים על עד מדינה (ניר חפץ) בנסיון לתפור תיק מאולץ כנגד נתניהו.

הפרשן הפוליטי של אחד מערוצי המדיה (עמית סגל) חשף ביום שלישי האחרון חומר מתמלילי החקירות של אותו עד מדינה מרכזי בפרשת בזק המכונה תיק 4000 בו נחשפים שיטות חקירה מלוכלוכות בסגנון סובייטי המשאירות בפני הנחקר אפשרות ריאלית יחידה – שיתוף פעולה שיביא להפללת נתניהו או עינוי מתמשך עם פשפשים בחדר המעצר. החומר שנחשף חמור ביותר כשלעצמו אך החומר המטריד באמת נאסר לפרסום בצו איסור פרסום אותו מיהרה הפרקליטות להוציא בעזרת חותמת הגומי הקבועה שלה על כס השיפוט התורן.

באומץ רב עמד היום שר המשפטים מעל דוכן הכנסת וחשף את מה שניסתה הפרקליטות להסתיר. מתברר שתוך כדי האובססיה להפיל את נתניהו ולתפור את תיק בזק החוקרים איימו על עד המדינה בחשיפת פרטים מביכים על חייו האישיים באם יסרב לשתוף פעולה ולהעיד כנגד נתניהו את מה שהם רוצים לשמוע, אפילו אם העדות שקרית ומסולפת. ואכן, העד נשבר, ולאחר אותה סחיטה מבית המדרש הדיקטטורי של הפרקליטות הוא חתם על הסכם עד מדינה.

הביקורת המושמעת כיום על שר המשפטים מטעם צקצקני הלשון בחונטה המשפטית והתקשורתית אינה מתיישבת עם הדרישה הלגיטימית הזועקת להליך שיפוטי הגון לכל אזרח וגם לנתניהו. אם ישנו חשד לזיהום התיק באמצעות עדויות מפוברקות ומאולצות צריך מיד לחקור ולא להסתיר ולטאטא מתחת לשטיח.

מידה כנגד מידה

אם רק לפני שבוע החליטה הפרקליטות בצעד דרסטי ודורסני להחרים את הניידים של יועצי נתניהו בנימוק הקלוש של הטרדת עד מדינה (מומי פילבר) הרי שכעת מואשמת הפרקליטות עצמה בסחיטת עד מדינה תוך שימוש באמצעים פסולים. אם נלך לפי לשיטתם שלהם, הרי שזו עילה מספקת להחרמת הניידים של כל חוקרי המשטרה בתיק ושל בכירי הפרקליטות בנסיון לחקור את השחיתות במסדרונות חדרי החקירות ובחדרי הישיבות של בכירי הפרקליטות.

אבל אזרחי ישראל התמימים אינם יודעים שהחוק אינו שווה בפני כולם. מה שמותר לבכירי הפרקליטות בשם שלטון החוק אסור לשאר אזרחי ישראל המנסים להתגונן בפני המערכת הדורסנית. המערכת רקובה ונגועה מבפנים וההתנהלות המושחתת שנחשפה היא רק קצה הקרחון של מערכת דיקטטורית עם נורמות מושחתות.

טעימה קלה מעומק השחיתות

ראוי להזכיר ציטוטים מפרשיות עברו כדי להבין את עומק החולי והשחיתות שפשו באופן ממאיר וחמור אצל בכירי הפרקליטות. "זהו גוף שיש בו משהו חולה – גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית" אמרה השופטת בדימוס הילה גרסטל – נציבת תלונות הציבור על הפרקליטות שנאלצה להתפטר בלחץ בכירי הפרקליטות.

"אינו ראוי לתפקידו כפרקליט המדינה – יש לו קושי עם הענין הזה של דיוק ואמירת אמת" כך אמרה הגברת הנ"ל על שי ניצן, תלמידו המובהק של השופט אהרן ברק ובן טיפוחה של דורית בייניש, ממובילי האקטיבזם השיפוטי שדרדר את כולנו לכאוס החברתי ולפלונטר הפוליטי בו מצויה היום מדינת ישראל.

היא לא לבד, עו"ד כנרת בראשי, פרקליטה בכירה בפרקליטות לשעבר פרסמה שבוע שעבר בכלי התקשורת את דעתה על פרקליט המדינה שי ניצן "הוא מהלך אימים על פרקליטים, מדליף לעיתונאים חומר מתיקי חקירה ומפעיל אנשים כמו מריונטות – המערכת מושחתת! אני אומרת באופן חד משמעי – הם סוטים מהחוק והם לוקחים את החוק לידיים". פשוט מחריד לשמוע את המצב ממי שהיתה עמוק בתוך המערכת. בעבר כבר פרסמה דברים חריפים בנוגע לשי ניצן והאשימה אותו בפומבי שהוא "משקר במצח נחושה בדיונים בבית המשפט".

בנוגע לשי ניצן יש להוסף את המסמך שחיבר רק לפני חצי שנה השופט דוד רוזן – יורשה של השופטת הילה גרסטל בנציבות תלונות הציבור על הפרקליטות – בו הוא מבקש לבדוק את הקשר החברי בין שי ניצן ליוחנן דנינו, מפכ"ל המשטרה לשעבר, ששירתו בצבא באותו גדוד צנחנים ביחד לבין הוראתו של ניצן לסגור באופן תמוה את תיק החשדות כנגד דנינו אודות קשר פסול בינו לבין קצינה במשטרה ששירתה תחת פיקודו כמפכ"ל.

שי ניצן יודע לדאוג לחברים מהצבא וגם במקרה נוסף דאג לסגור בקובלנה משמעתית בלבד תיק מוצק של הדחת עד מדינה ונסיונות שוחד בתמורה לאי מתן עדות – אישום פלילי חמור הראוי להחקר במשטרה. המדובר בעו"ד נבות תל-צור, פרקליטו של אהוד אולמרט, שהוקלט בנסיונות הדחה של שולה זקן למנוע ממנה להעיד נגד אולמרט. אם זה היה נתניהו זה היה נגמר בהגשת כתב אישום חמור אבל זכה עו"ד נבות תל צור שיש לו חבר טוב כמו שי ניצן שאולי לזכר אביו המנוח של תל צור שנפל בעת מילוי תפקידו כמג"ד בגדוד הצנחנים של ניצן דאג לסגור את התיק הפלילי בצעדים משמעתיים בלבד. טוב שיש חברים בכירים בפרקליטות.

גם ליאת בן ארי, בכירה נוספת בפרקליטות האחראית על הטיפול בתיקי נתניהו, הואשמה בהגשת תצהיר שקרי לבית המשפט בו טענה שמעולם לא איימה בשיחה משותפת על עו"ד טלי נג'רי סגניתה תוך כדי נסיון לאלץ אותה לפרוש מתפקידה אך היא לא ידעה שהשיחה הוקלטה ובה נשמעים איומים בצורה חד משמעית. אבל תצהיר שקרי זו עילה לחקירה משטרתית ולאישום פלילי רק עבור המון העם הנבער ולא עבור אצולת הפרקליטות שהם והחוק זו מהות אחת. בנוסף הואשמה ליאת בן ארי ע"י חבריה בפרקליטות בהנהגות כוחנית ופוגענית ועוד לא הזכרנו שבעקבות הדורסנות שלה כלפי עמיתיה בפרקליטות ואילוצי פרישה שכפתה עליהם, נחתמו הסדרי פרישה ופיצויים במאות אלפי שקלים על חשבון משלם המיסים.

ליאת בן ארי משמשת כראש הצוות לחקירות נתניהו אבל במועד השימוע בחרה לצאת לחופש. המדובר בחקירה שכל עתיד המדינה תלוי בה והיא מחליטה לצאת לחופש. הזלזול המקצועי המופגן והמעילה בתפקידה חמור בהרבה מאותם סיגרים או בקבוקי שמפניה שקיבל נתניהו ומעידים על נורמות מושחתות ורקובות בפרקליטות. אבל איך להסביר את השחיתות הזו למי שהחוק נמצא אצליהם בכיס הקטן לעשות בו כרצונם.

דנה זילבר,המשנה ליועמ"ש והלוחמת הקנאית בכל הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, מעבר לשימוש הציני והפסול בתפקידה הציבורי לקידום ג'יהאד פמיניסטי, הואשמה בשנת 2014 בהפעלת לחץ פסול על מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, לשנות את תצהירו המקצועי כדי שיתאים לעמדת הפרקליטות בתיק הרצח של תאיר זאדה. (התיק כשלעצמו רעוע ומפוקפק מבחינת ראיות ועובדות הסותרות את עמדת הפרקליטות שאכן רומן זדורוב הוא הרוצח בתיק זה).

עד כמה שזה נשמע הזוי לאלץ שינוי בחוות דעת מקצועית כדי שזו תתאים לתיאוריה משפטית הרי שמדובר בעבירה פלילית של הדחת עד ושיבוש הליכי משפט, אך לא זו בלבד שהפרקליטה הבכירה לא הופנתה לחקירה משטרתית אלא שהיא זכתה לגיבוי של היועמ"ש דאז יהודה ויינשטיין והמשיכה לטפס בסולם הדרגות בפרקליטות – הטיוח המשפטי והשחיתות צועקים לשמים.

השחיתות בראש המערכת

השחיתות בפרקליטות מגיעה עד קודקוד היועמ"ש. זה אותו יהודה ויינשטיין שסגר את התיקים החמורים של פרקליטת מחוז תל אביב, רות דוד, שהואשמה בקבלת שוחד ובמעורבות במשך שנים בפרשיות שחיתות חמורות במסגרת עבודתה כפרקליטת מחוז ת"א. הקף השחיתות בהם הואשמה עצום וחמור ביותר ואינו מתקרב אפילו לרמת החשדות נגד נתניהו אך היא לא הורשעה ועדיין מסתובבת חופשי ולא מאחורי סורג ובריח. בתקופת כהונתה היא סגרה באופן תמוה את התיק של פרשת השחיתות החמורה ברשות המיסים ושל העומד בראשה איתן רוב. ומי העו"ד הפרטי של איתן רוב – לא תאמינו – יהודה ויינשטיין בעצמו, ממש יד רוחצת יד כפשוטו. סגור לי ואסגור לך.

אל תחשבו שויינשטיין לבד – גם היועמ"ש הנוכחי אביחי מנדבליט היה שותף להחלטה לסגור את התיקים החמורים של רות דוד אע"פ שקבע בהחלטתו כי "התנהלותה של רות דוד בעייתית ואינה עומדת בקנה אחד עם נורמות התנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה". מעניין למה במקרה של נתניהו הוא נלחם בסערה על מיצוי הדין עד תום ובמקרה של רות דוד הוא מפגין סלחנות בפרשנות נרחבת. יחס סלקטיבי בין נאשמים פוטנציאלים זו נורמה שיפוטית מושחתת – אין ביטוי יותר הולם. את מה שכתב על רות דוד היה אפשר לייחס לו עצמו באכיפתו הבררנית והסלקטיבית.

רק לפני חצי שנה כתב השופט דוד רוזן על המקרה הנ"ל: "חשש כבד לטיוח, מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה של ביעור התיק" – ממש כך השחיתות צועקת לשמים – כל התיעוד של התיק עצמו נעלם וגם ההחלטה לבערו מהארכיון של הפרקליטות. משהו ממש רקוב ומסריח במרתפי הפרקליטות ואף אחד לא חוקר. עד היום מסרבים בפרקליטות בתוקף לפתוח חזרה תיקים שסגרה רות דוד בהחלטות תמוהות ומוזרות – את מי מעניין הצדק – העיקר שהפרקליטות לא תחשוף את קלונה ברבים.

מה שהוגש לפניכם זו רק טעימה קלה מתוך מאות פרשיות חמורות של שחיתות צווארון לבן של בכירי המשפטנים בפרקליטות המדינה אשר עדיין לא נחקרו ומי יודע אם אי פעם ייחקרו. קריאתו של שר המשפטים להקמת ועדת חקירה לבדיקת השחיתות בפרקליטות המדינה עומדת כקול קורא במדבר של בורות ושטחיות בעידן של תקשורת המונים מסממת ומטמטמת.

בתוך אדי הצחנה המבאישה העולה ממשרדי הפרקליטות אסור להזכיר דברי תורה כדין מבואות המטונפים אבל מותר להרהר בכאב ולהתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה …:

אנא הפיצו ושתפו את הטור בין חברים ומכרים כדי לפקוח עיניים עוורות ולהסיר מסיכה מפנים מזוייפות וצבועות.

ניתן להגיב ישירות אל כותב השורות ashwarts111@gmail.com

כבר נכתב בעבר באתר זה ובמקומות אחרים שבחירות חוזרות לא יספקו את ההכרעה הפוליטית להקמת שלטון יציב. לשווא בוזבזו מיליארדים מהקופה הציבורית כדי לייצר הכרעה פוליטית שלא הגיעה אלא ההפך – חידדה את הקיטוב הבין גושי בפוליטיקה הישראלית.

בבחירות הקודמות ובעקבות סירובו של ליברמן לחבור לגוש הימין בהנהגת בנימין נתניהו ואף להפיל ממשלת ימין פוטנציאלית – הרי שהחלטתו – לא משנה כרגע המניעים להחלטה זו – שינתה את הגדרת הגושים הפוליטיים במדינת ישראל. החלטתו העקרונית להעדיף הכרעה פנים חברתית בנושאי דת על פני קרבות אידיאולוגים בנושאי לאום ובטחון מול השמאל בישראל יצרה מציאות פוליטית חדשה.

יש להבין כי איש אחד שינה את מאזן הכוחות הפוליטי בכנסת ישראל וגרם לערעור היציבות השלטונית. אם עד 2019 גוש הימין הורכב על בסיס ימני אידיאולוגי בשיתוף חרדים כנגד גוש שמאל אידיאולוגי וערבים – הרי שהגדרת הגושים כבר איננה בין ימין לשמאל אלא בין שומרי דת ישראל וחובבי מסורת לאלו הנלחמים בה.

כדי להקל על ההבנה ניתן לומר שבעריקתו של ליברמן מגוש הימין על בסיס תיאופובי אנטי דתי הרי שחלוקת הגושים כפי המציאות הנוכחית היא בין גוש הדתיים והמסורתים לבין גוש שונאי הדתיים והערבים.

הוכחה עובדתית לחלוקת הגושים החדשה היא הבלוק החוסם בראשות נתניהו שכל חבריו התחייבו פוליטית לקיים מו"מ קואליציוני כמקשה אחת גושית. ומי הם מרכיבי הגושים החדשים ?

הדתיים (24 מנדטים – ש"ס, אגודה ורסיסי המפד"ל) והמסורתיים (31 מנדטים – ליכוד) סה"כ הגוש הדתי- מסורתי מונה 55 מנדטים לעומת הגוש האנטי דתי המונה 52 מנדטים (כחול לבן 33, ליברמן – 8, העבודה – 6, מרץ – 5). זהו תיקו פוליטי מסובך שדורש חשיבה פוליטית מחודשת כדי לייצר ממשלה ושלטון יציב ולהתגבר על הפלונטר הפוליטי.

בירור פוליטי חברתי בישראל

מדינת ישראל שהוגדרה במגילת העצמאות יהודית ודמוקרטית נקרעת כרגע בבירור היסטורי בין היהודית לבין הדמוקרטית. הבירור החברתי נעשה לאור יום באמצעות התיקו הפוליטי שנוצר בין הגוש הדתי המעדיף את הזהות היהודית כגורם דומיננטי בהגדרת המדינה לבין הגוש האנטי דתי המעדיף את הזהות הדמוקרטית. הממשלה שתוקם – אם תוקם – תחרוץ את הסוגיה לכל כיוון.

התסריט השפוי

הכיוון הוא די ברור, ממשלת הגוש הדתי תעדיף את ההגדרה היהודית כפי שיתבטא בחקיקת סדרה של חוקים להגבלת שופטני בג"ץ ושות' במשרד המשפטים והיועמ"ש כמו באמצעות חוק פיסקת ההתגברות ובהמשך חקיקת חוק לאום וחוק גיוס במתכונת משופרת לשותפים הקואליציונים.

בחקיקה מעין זו, בשילוב ניקוי אורוות רציני במשרד המשפטים, מדינת ישראל יכולה לחזור לשפיות של בטחון אישי בחקיקות חוקי יד קשה ועונשי הרתעה משמעותיים כנגד אלימות ברחובות – בכל הרחובות. גם השפיות החברתית תחזור למקומה כשכל אחד יודע מה מעמדו ומקומו ורשות שיפוטית שהתנפחה למימדים של מפלצת חוקתית ומאיימת תחזור לגודלה הטבע ולמילוי תפקידה הציבורי. לא ביקשנו הרבה – רק לשבת בשעות הבוקר ולשפוט על פי חוקי הכנסת והחלטות הממשלה כפי שעושים ברוב המדינות הדמוקרטיות ולא לתכנן הפיכות אקטיביסטיות ומהפכות חברתיות בשעות הלילה.

חוקי הגבלה של בג"ץ נחוצים ביותר על רקע השימוש המוגבר בבג"ץ כדי לקדם יוזמות בעלי אג'נדה אנטי דתית מובהקת. אם "ראש הממשלה הפך להיות סמרטוט של החרדים" כלשונו האגריסיבית של הגנרל ברק, אז גם במקביל "בג"ץ הפך להיות סמרטוט של גורמים אנטי דתיים" המשתמשים בו ומנצלים את כבודו ומעמדו לקבוע עובדות במרחב הציבורי. הם עושים זאת באמצעות עתירות קנטרניות המאלצות את בג"ץ להתערב ולתת את חוות דעתו לאור עקרונות הדמוקרטיה בתחומים של דת והלכה וצעדי מדיניות ממשלתית ובכך לקדם את האג'נדה האנטי דתית של אותם גורמים בדבר עליונות ההגדרה הדמוקרטית ועדיפותה על פני ההגדרה היהודית. לא צריך עין חדה ובוחנת כדי לראות בעליל שבג"ץ די מתענג בסיטואציה שנוצרה (להגן בעצם על כבודו ומעמדו שלו) ומשתף פעולה באופן יוצא מן הכלל.

במערכת המשפט העולמית ההגונה מקובל להחשיב את התופעה של אינטרס משותף ויד רוחצת יד בין השופט לבין אחד הצדדים בדיון כעילה לפסילה עצמית של השופט. ואם יתירה מכך, אם נתאר לעצמנו דיון משפטי באופן שאחד משני צדדי הדיון מתואם מראש עם כבוד השופט\ת עוד לפני תחילת הדיונים – זה באמת כבר עילה לחשדות פליליים ולהפחה מוסרית מצחינה בתוך חדרי טוהר המידות של כבוד בית המשפט.

ההתרפסות הכנועה ושיתוף הפעולה ההדדי בין שופטני בג"ץ ובין גורמים אנטי דתיים בישראל כבר הפכו מזמן לידועים בציבור והקשר ביניהם הוא עמוק ובל ינותק – הלזה יקרא משפט גבוה לצדק – הרי הסרחון עולה ממש כמו סמרטוט רצפה משומש היטב.

קשה לומר על כבודם מילים חריפות אלו, אך גם בנידון דדן אלמנט השיוויון בפני החוק פעל את פעולתו ואותה קריצת עין הדדית בין מגישי העתירות לבין מקבליה ומכריעי דיניה לא נעלמה מעינו החודרת של הציבור. לא פלא שאמון הציבור במערכת המשפט ירוד ביותר בציבוריות הישראלית. עקרון הקריצות ב"משפט הוגן" כבר קיים במערכת בתובנה הפנימית שהכל בעצם משחק מכור מראש.

קריצות הוואטסאפ שנחשפו בפרשת המסרונים ("עדיף שתראי מופתעת ממה שנאמר מחר בדיון") בין התובע עו"ד ערן שחם שביט לבין השופטת פוזננסקי בתיק המעצרים של פרשת בזק (4000) רק חשפו את המסכה מעל שחקני בימת התיאטרון המשפטי בישראל – הכל זו הצגה אחת גדולה ומבויימת של משפט הוגן לכאורה. הרי שני כוכבי הפרשה חזרו לעבודתם כרגיל תוך פחות משנה – בהוראת שופטני בג"ץ גם כן ואם זה לא סיאוב משפטי – אז מה כן ?

הציטוט המדהים והמזעזע מעתירתה של השופטת המודחת לבג"ץ אינו יכול להשתמע לשתי פנים אלא כאיום מרומז על מערכת המשפט להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. "בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר (השעיה לשנה א.ש.) לא נחשפנו להתנהלות המערכתית של התביעה מול בית משפט לשלום בתל אביב ומול בתי משפט אחרים" – רק להם מותר להיות מושחתים ועוד לחזור לתפקידם הציבורי בסלחנות משפטית מסואבת. לשופטים יש דם כחול – שכחתם ?

הגבלת סמכויות בג"ץ, ולו בעזרת פיסקת ההתגברות, תעצור את הסחף השלטוני המסוכן של פגיעה אנושה בדמוקרטיה אשר מתוכנן על ידי המחנה האנטי דתי בממשלה שתקום בראשותו.

התסריט המסוכן

גם בגוש האנטי דתי הכיוון די ידוע, הם יעדיפו את ההגדרה הדמוקרטית על פני זו היהודית. כמשקל נגד לאותה פיסקת ההתגברות של ממשלת הגוש הדתי – תחוקק ממשלת הגוש האנטי דתי הנבחרת סדרת חוקי יסוד חדשים המעגנים את מרות האקטיביזם השיפוטי ב"חוק יסוד : המשפט בישראל" שבו מוגדרים שופטני בג"ץ כסמכות שיפוטית לפסול חוקים של כנסת נבחרת. המשמעות הפשוטה של מהלך פוליטי כזה הינה מתן עדיפות לרשות השיפוטית על פני הרשות המחוקקת והפיכתה לסמכות מחוקקת-על הקובעת לפי עקרונות חוקת הדמוקרטיה אזרחית.

זהו סוג של הפיכה שלטונית המטמיע בהגדרת המדינה חוקה אזרחית במודל שיפוטי על פי עקרונות דמוקרטים ומתעלם מהגדרת המדינה על הבסיס האתני דתי שלה – הקרוי מדינה יהודית גם כן. זה יכול להתחיל בחקיקת סדרת חוקי יסוד לחיזוק מעמדו של בית המשפט ועלול להסתיים בחוקה אזרחית. לפי מודל שיפוטי זה, גם אם 79 חכי"ם יחוקקו חוק בעניין בתי הדין הרבניים הקובע את הסמכות ההלכתית האורתודוכסית כקובעת בבית הדין – הרי שבגלל סטיה מן העקרון הדמוקרטי יאלץ בג"ץ את חברי הכנסת לשנות את החוק באופן שיאפשר גם לרבנית רפורמית לשבת בהרכב בית הדין הרבני.

זה יכול להמשיך להתפתח בכיוון הרס הדת באופן סביר כאשר שופטני בג"ץ יגיעו בעתיד למסקנה הנאורה של משפטני בריסל ואנטוורפן לאסור את השחיטה הכשרה מטעמים הומניים ואז כל הדתיים יתחילו לייבא בשר שחוט מחו"ל או להפוך לצימחוניים שומרי חוק. וגם אם יגיע אי פעם הגוש הדתי לשלטון – ללא רוב מיוחס של 80 חכי"ם לא תהיה אפשרות לשנות את החוק האנטי דתי ההרסני.

זה לא רק בתחום החברתי דתי , זה יכול להתפתח גם בתחום הבטחוני, כשערבים יעתרו לבג"ץ להשתלב ביחידות קרביות – אם זה טוב לנשים אז זה גם טוב לערבים – ומפקדי צה"ל ימשיכו בצייתנות עיוורת להכנע לגחמות חברתיות שיויוניות המוכתבות מבג"ץ ופוגעות בשיקול המקצועי נטו ובבטחון של כולנו.

הסכנה הקיומית כבר נוגעת באופק בדמות אותה חוקה אזרחית דמוקרטית אשר עלולה לחסל את מדינת ישראל המוכרת לנו כיום עם רוב יהודי מוצק. מחר יקימו קרנות יותר חדשות לישראל שיתחילו לממן באופן מאסיבי איגוד עמותות קש תחת ארגון עמותת הגג של "הנשמות הטובות אוהבי מדינת ישראל". כל העמותות הללו מארגנות ויוזמות משלחות דתיות של עוד מיליון נוצרים או שני מיליון מוסלמים שהחליטו להתגייר במבצע גיור בזק של רבנים רפורמים מזוייפים שקיבלו כסף על מנת לשנות את המפה הדמוגרפית בישראל. הרי זהו גיור חוקי על פי חוקת הדמוקרטיה של בג"ץ ואין אפשרות חוקית או ממשלתית לחוקק שום חוק כנגד מבצע הגיור הפיקטיבי משום שבכוח סמכותו העליונה של בג"ץ – הגיור מוכר כתקף וחוקי למהדרין.

וכך כולנו יכולים להתמזג בהתבוללות שקטה באין מפריע, ותוך דור או שנים, בעידוד אקטביזם שיפוטי נאור, נהפוך להיות מיעוט אתני דתי במדינה דמוקרטית של אזרחים גויים דוברי עברית. זהו תהליך סופני של התאבדות קולקטיבית על מזבח המדינה האזרחית. מי יודע – אולי יגיע גם הרגע בו נאלץ למלא טופס בקשה לקבלת אישור חוקי מבג"ץ כדי לעשות ברית מילה.

התסריט הוא הרסני ומסוכן, בכך ששלטון הגוש האנטי דתי יאפשר את הסמכות לשופטני בג"ץ לבטל חוקי כנסת נבחרת – הרי שזו עילה מספקת להפיכה שלטונית והגדרה מחדש של מערכת השיפוט כדי לשמר באמת את עקרונות הדמוקרטיה במדינה היהודית. העימות החזיתי אסור שיגלוש למחוזות אלימות אך מי יכול לרסן את הכוחות ברגע שהשד יצא מן הבקבוק לקראת שלטון עריצות משפטית דיקטטורית המאיים על הדמוקרטיה.

1. הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות והאיזון ביניהם.
2. הרס הערך הדמוקרטי של עקרון הרוב קובע.
3. השלטת דיקטטורה חוקתית אזרחית על תושבים בעלי זהות דתית אתנית בניגוד לדתם ואמונת אבותם.
4. השתלטות גורם עוין ומנדט זר על מדינת היהודים תוך ביצוע המתת חסד חוקית למדינת ישראל היהודית. אלו הן רק חלק מהטענות הלגיטימיות שליברמן ושות' בגוש האנטי דתי יצטרכו לתת עליהם מענה בבואם לרמוס את עקרונות הדמוקרטיה, השיויון והצדק במדינת ישראל.

עקרונות או בגידה

שני התסריטים הנ"ל בנויים על ההנחה שאכן פוליטיקאים עומדים על עקרונותיהם. במידה וכלל חברי הכנסת היהודים ידבקו בחלוקה הגושית הנ"ל ולא יבגדו בהבטחות לבוחריהן ואם כל גוש ימשיך להתבצר בעמדתו הדתית או האנטי דתית הרי שרק הערבים הם שיחתכו את הבירור הנוקב.

בתיקו פוליטי שכזה הופכים הערבים (13 מנדטים) להיות לשון המאזניים בין שני הגושים. זה אמנם נשמע מופרך והזוי אך בבירור חברתי ומהותי כל כך בתוך המגזר היהודי פנימה יהיו אלו הערבים שיכריעו את הסוגיה בין המדינה היהודית למדינה הדמוקרטית.

על פי הנחה זו ישנם שלושה תרחישים פוליטיים אפשריים הנוגעים לחכי"ם הערבים, לא צריך אפילו את כל חברי הרשימה הערבית המשותפת – מספיק מעבר חלקי מהרשימה המשותפת אל אחד מן הגושים:

1. מעבר של 6 ערבים לגוש הדתיים כדי ליצור קואליציה צרה – התסריט השפוי – סביר
2. מעבר של 9 ערבים לגוש האנטי דתי לצורך הקמת קואליציה צרה וממשלה אנטי דתית – התסריט המסוכן – לא סביר (בגלל ליברמן ויעלון)
3. הערבים נמנעים מהלהשתתף בשום קוליציה ובחירות מועד ג' לאחר החורף – סביר

בתוך הגושים הנאבקים על הגדרה יהודית או דמוקרטית בתוך החברה היהודית פנימה כמובן שניתן להעריך ולשרטט תרחישי עריקה ובגידה שונים בין גוש אחד למשנהו – הרי בתוך עמי אנוכי יושבת ומנהיגי הציבור שלנו לא ניחנים באמת עקרונית אחת.

הרי ידוע לכל שהצהרות לפני הבחירות אין כוחם יפה במבחן המציאות ואפילו סותרות את עצמם באופן קיצוני. אין ספור דוגמאות לשקרים של פוליטיקאים שחצו גבולות רק בגלל אינטרסים ללא קשר לאמת, החל מאריאל שרון שהכריז בבחירות 2003 "דין נצרים כדין תל אביב" ושנתיים לאחר מכן התנתק עם עוד 8,600 יהודים מגוש קטיף בגרוש אתני מכוער ואלים, דרך ציפי לבני שדילגה בין מספר מפלגות בתוך עשור פוליטי אחד ועד לרמטכ"ל לשעבר בשם אהוד ברק שיחסית לגילו יודע לפזז היטב בין מגוון קצוות פוליטיים.

בתרחישי בגידה פוליטים המתאימים למצב הנוכחי, הדימיון יכול להשתחרר בין טווח של אופציות שכולן על בסיס בגידה בעקרונות:

1. סיעת ליכוד סוררת (9) מתפצלת לזרועות הלפיגנצים להקמת ממשלה חילונית – סביר בהחלט.
2. סיעת חוסן לישראל של גנץ וסיעת תלם של יעלון מתפצלים מכחול לבן אל ממשלה בראשות נתניהו – לא סביר (בגלל תיקי נתניהו) אבל ייתכן שהנשיא ריבלין יטל את כובד משקלו בכיוון זה דווקא.
3. נתניהו בוגד בחרדים ומפרק את גוש 55 ומקים ממשלת אחדות חילונית עם הלפיגנצים – לא סביר
4. הימין החדש של שקד ובנט (3) בצירוף עריקי ליכוד (6) מפרקים את גוש 55, חוברים ללפיגנצים ודוחים את הבירור הפוליטי בין יהודית ודמוקרטית לבחירות הבאות.

לסיכום נמצאו שבעה תרחישים אפשריים – שלושה על בסיס עקרונות וארבעה על בסיס בגידה, אבל מה שבטוח הוא שבסיס ההגדרה של חלוקת הגושים בפוליטיקה בישראל כבר אינו כשהיה.

כפתרון פוליטי לטובת הגוש החרדי כדאי להתמקד בשני נושאים חשובים ביותר:

1. הכשרת הקרקע בצורה הסברתית אצל הציבור המסורתי והציוני החילוני שאינו בכלל שונאי דת ופיתוח מודעות לתסריט המסוכן למדינת ישראל כמדינה יהודית כפי המתואר לעיל.
2. פיתוח מחשבתי לכיוון של הדברות מול הציבור הערבי וליצור בריתות פוליטיות עם המיעוט הערבי כדי לנסות ולהגן על ערכי הדת של המדינה, כי בסופו של דבר – כפי מפת החלוקה הפוליטית החדשה שנוצרה – זה רק עניין של זמן עד שהבירור החותך יתרחש בין שלטון גוש הדתיים לבין שלטון גוש האנטי דתי וכדאי להתכונן בצורה פרגמטית ליום בו הערבים ישתתפו איתנו בחזית אינטרסים אל מול זרועות ההרס האנטי דתיים.

ניתן להגיב ישירות אל כותב השורות במייל: ashwarts111@gmail.com

מאת: א שוורץ

שוב טפטוף שהפך למטר, שוב מתיחות בטחונית שמתפוצצת ישר בפנים. מצד ארגוני הטרור השולטים בעזה מדובר בעליית מדרגה אמיצה ותוקפנית – מבלוני תבערה לטילים קטלניים, מהתפרעיות בגדר לירי חי אל ריכוזי אוכלוסיה גדולים במדינת ישראל. מבלי למצמץ ולהרתע הם יורקים לנו אש ישר בפנים, האם מישהו שם בוחר להתאבד ובוחר ביודעין ללכת על כל הקופה או שהם מנסים להרים את תקרת הזכוכית של מדיניות ההכלה הבטחונית של ראשי הצבא וחברי הממשלה בקבינט ?

זה כבר תקופה ארוכה שמלחמה בעצימות נמוכה מתרחשת בחזית הדרומית של מדינת ישראל. התפרצויות מקומיות כבר הפכו להיות שכיחות ותדירות כחלק משגרה קשה של תושבי עוטף עזה. כבר אין שבוע בלי אזעקה, אין שבוע בלי בלוני תבערה ואין חודש בלי התפרצויות אלימות באזור גדר ההפרדה.

זו חזית תוססת ואלימה שאף פעם לא באמת רגועה, תמיד אש והקפצה, מתיחות חמורה, כוננות גבוהה וחשש תמידי לאזעקה. זו לא צורת חיים אזרחית, רגועה והולמת המגיעה לשום אזרח במדינה ריבונית ונורמלית.

הבעיה היא של פי מדיניות בטחונית רשמית הנקראת "הכלה בחזית הדרומית" מדינת ישראל מוכנה לשלם את מחיר המתח התמידי מאשר לפתור באופן שורשי ומקצועי את הבעיה. את החשבון השוטף והמיידי משלמים האזרחים תושבי עוטף עזה היקרים ועכשיו הצטרפו גם האזרחים המסורים תושבי באר שבע ואשקלון לשלם בגופם את מיסי הטרור התובעניים. את החשבון העתידי והעקיף משלמים כל אזרחי ישראל שזכו למדינת טרור ריבונית בחצר האחורית.

הבעיה היותר קשה היא שזו כבר לא בעיה רק בחצר האחורית אלא בפתחו של הסלון, ממש בדלת הראשית. הטיל שנשלח "בטעות" לפני חודש פלוס לכיוון נתניה ופגע בבית במושב סמוך רק היה איתות ברור שרצועת עזה היא כבר לא בעיה מקומית של עשרות אלפי אזרחים אלא בעיה לאומית המאיימת על מיליוני אזרחי ישראל. אם נצרף את פרץ האלימות התוקפני לאחרונה עלינו להכיר בכאב שאנחנו בפתחה של מלחמה חדשה.

מאז סוף השבוע האחרון, ראש חודש אייר, כבר אי אפשר להתחפר בניסוחים מרגיעים כמו טעות קטנה או התארגנות מקומית, עושה רושם שכמות ההרוגים בצד הישראלי תגביל הפעם את עוצמת הטיוח מצד שלטונות הארגעה הבטחונית של מדינת ישראל.

השאלה כעת היא האם עזה תטופל שוב בצורה קוסמטית חפיפה של כמה פליקים כואבים מהאוויר או שתינתן שוב זריקת ארגעה והרתעה זמנית במינון גבוה יותר בשילוב כניסה קרקעית כדוגמת "צוק איתן" או "עופרת יצוקה" או שהפעם באמת יבוצע טיפול שורשי של ניקוי החיידקים הרעילים ממחילות הרצח והשנאה וביעור נשאי הטרור ומפיציו מכל החורים והסדקים מבית לבית ומשכונה לשכונה כמו כל חברת הדברת מזיקים הפועלת כנדרש באופן יעיל ומקצועי .

אם היה מדובר על ארצות הברית והנשיא טראמפ היה אפשר לענות תשובה ברורה, כי ארה"ב היא מדינה יחסית נורמלית שלא תפקיר שום אזרח בקצה המדינה לאיום טרור תמידי והנשיא טראמפ אמיץ דיו כדי לתת מכה ניצחת לכל המבקש לאיים על מדינתו ועל שלום חיי אזרחיה,  אבל כאן במדינת משותקי הגפיים שלא מסוגלים לדפוק מכות גם למי שבאמת כבר הגיע לו מזמן, נראה שאין לצפות ליותר מידי הפגנת עוצמה בניהול התגובות. במדינה שעדיין מוכנים לנהל משא ומתן עם המצהירים מעל כל בימה אפשרית על רצונם בהשמדתה הטוטלית, במדינה שמעבירה מיליוני דולרים קטאריים לרכישת אמל"ח והתעצמות צבאית של אויביה, נראה בעליל שמשהו נדפק בדיסק הקשיח, משהו פגום ב Hard Disk -.   

בעולם הרפואה ידוע שטיפול חיצוני בזיהום או דלקת אינו פותר את הבעיה – ריפוי זמני באמצעות טיפול אנטיביוטי  רק דוחה את ההתפרצות החמורה הבאה. כדי להגיע להחלמה בטווח ארוך ולריפוי אמיתי יש לטפל ביסוד ובשורש המקור הזיהומי אשר בגינו פרחה הדלקת או התפתחה המחלה.

גם מבחינת השקפה יהודית, הוידוי וההכרה במניעי החטא נחוצים ומעכבים כל הליך של כפרה ותשובה. ידוע במקורותינו כי שיקולי ההשגחה העליונה במשלוחי היסורים, כמותם ועוצמתם על אדם חוטא תלויים בקשר הדוק במידת ההכרה על חטאו ובדרכים המעשיים אשר בהם הוא נוקט לפקוח את עיניו וליטול אחריות על מעשיו ולהתרחק מאותו החטא והגורמים לו –  "אם יש דין למטה אפשר למנוע דין למעלה" – כתבו גדולי הצדיקים.   

גם בזירה הבטחונית בדרום – המשוואה ברורה ומדוייקת ממש כמו במדע הרפואה. מבחינה מקצועית נטו, כל טיפול צבאי בעזה שאינו מטהר את חבל הדמים והשכול מכל אמצעי לוחמה המופנה נגד אזרחי ישראל נידון ככשלון מבחינה ריבונית-שלטונית ועתיד להצמיח תוספת הרג, סבל ויסורים במעגלי טרור אין סופיים. מבלי ניקיון מוחלט בעזה של כל תא טרוריסטי אפילו הקטן והזעיר ביותר, יתממש עוד בדורנו חזון עתידי רווי דם ואש ותמרות עשן בטווח פגיעה גדל והולך המאיים על רוב אזרחי ישראל.

אין ספק שמבחינה בין-לאומית ידה של מדינת ישראל על העליונה לפתיחת מבצע צבאי גדול בסגנון "ביעור חמץ" או "סדר פסח" ברצועת עזה אשר מטרתו הסופית תהיה פירוז טוטלי של כל מתחם הרצועה. מאקדח ועד טיל, מרובה ועד משגר, זכר לא יישאר מכל ריח של חומר נפץ או כל אמל"ח מחתרתי. כל פעיל טרוריסטי יזכה להיות שאהיד או לבחור להניח את נשקו לנצח. השכנים ממצרים בראשות א-סיסי בוודאי יברכו על המהלך, בני הדודים מרמאללה בראשות אבו-מאזן כבר מחכים שנים שישראל תעשה להם את העבודה המלוכלכת בעזה שהם היו אמורים לבצע, ומסתבר להניח שגם הנשיא טראמפ מצידו  ייתן גיבוי מלא לחיסול הטרור בעזה לקראת פרסום תכנית המאה מטעם הממשל האמריקאי. מי יודע, אולי אפילו נגיע לאחרית הימים לאחר גלי הטרור העולמי שגם הקהילה האירופית לפחות לא תגנה בצורה אוטומטית את התוקפנות הישראלית כפי שעשתה עד כה ללא קשר למציאות בשטח.

אפשר לחלק את עזה למשבצות אזוריות מנותקות ולעבוד בצורה מסודרת ויעילה,  כל פעם בהפתעה תופסים משבצת אחת ומנקים ביסודיות, כל נשאי אמל"ח לסוגיהם ומיניהם ינוטרלו באופן מיידי, כל האזרחים מפונים עד לניקוי סופי וחוזרים לביתם רק בתנאי מסמך התחייבות אישי שלא לעסוק בטרור או בכל פעילות צבאית שאינה חוקית. הפרת תנאי ההתחייבות תחייב גירוש לסוריה, ירדן או לאי אקזוטי נידח באזור אוסטרליה – אל דאגה, אפשר למצוא כיוון. זהו מהלך צבאי אפשרי, חכם, תוקפני ונחוש כראוי לכל מהלך צבאי הדורש הכרעה ברורה בשדה הקרב ולא דשדוש מתמשך במלחמת התשה מדממת. לו גם נניח שאייזנקוט, בנוסף לשליחותו האזרחית בצבא מטעם הקרן החדשה לישראל, גם עשה את עבודתו המקצועית כרמטכ"ל ואכן הכין את צה"ל לתרחיש שכזה, עדיין עלינו לעבור את מבחן השיפוטיות של בג"ץ המצדד בכל שונאי ישראל ובוודאי יקום להגנתם של ארגוני הטרור הרצחניים של עזה. לצערנו, אנו עדיין חיים בתקופה בה שופטי מדינת חלם