כשהחפ"ק החטיבתי מדלג בפעם השלישית – בשטח האויב: שעת צהריים מהבילה, פסגה מיוערת בעצי אורן גבוהים. ביניהם, במהירות ובשקט, פורסים לוחמי הקומנדו את מפקדת החטיבה הניידת.
אנטנות נפתחות, אוהל מוסווה מוקם תוך דקות, ובתוכו לפטופים קשיחים שמקרינים על מסך נתונים ראשונים. בתווך, מוצב גדול של הצבא המקומי – עדיין לא יעד לתקיפה.
אין בתרגיל פלוגת קשר, לוחמי הקומנדו הם שמתפעלים את הציוד והכול "על הגב" שלהם: במהלך הלילה הם גמעו 17 קילומטרים של צעידה מבצעית, תמרון חד ללא כלי רכב משוריינים, עם ציוד שסחבו והגיע ל-70% ממשקל גופם.
