"ישנם סוגים רבים ושונים של ריחות, כל הדרך מריחות הסיגליות והוורדים ועד לאספטידה. אולם עד שנוכל למדוד את הדומה והשונה בהם, לא יהיה מדע של ריח", את הדברים כתב ממציא הטלפון, אלכסנדר גרהאם בל, בשנת 1914. כעת, מעט יותר ממאה שנה לאחר מכן, הצליחו מדענים ישראלים לעמוד באתגר שהציב, על ידי ניתוח מאפיינים כימיים ופיזיקליים של המרכיבים בתערובת ריח מסוימת. תוצאות מחקרם פורץ הדרך יתפרסמו היום, וייתכן שיסללו את הדרך להמצאת מכשיר "רח-רחוק", שיאפשר לשחזר ניחוחות
המחקר החדש שפורסם בעיתון 'הארץ' ע"י העיתונאי אסף רונל מציג לראשונה כלי שמייצר מרחב אובייקטיבי של תחושות הריח שיוצרות תערובות ניחוח שונות. מרחב זה מאפשר גם לצייר רדיוס סביב כל נקודה המייצגת ריח ספציפי, כך שכל תערובת אחרת של חומרים שיוצרת ניחוח במרחק הקטן מהרדיוס – תריח כמו התערובת המקורית. אם המחקר יאומץ ויתורגם לכלים משפטיים, יצרני הבשמים יוכלו לראשונה לטעון לזכויות יוצרים על "מרחב הריח" של הבושם שלהם.
חלום הרח-רחוק, לעומת זאת, יצריך פריצות דרך טכנולוגיות נוספות. עד כה, המחקר הנוכחי פתר את השלב השני מבין שלושה שנדרשים כדי שלצד המחשב לדוגמה, יוצב מכשיר שיאפשר להריח את הקפה ששותות הדמויות שעל המסך – הקידוד של חוש הריח. לפני יותר ממאה שנה, המרוץ של בל ומתחריו, שבו ניצח הראשון בהפרש של שעות ספורות, עסק בפיתוח ה"מיקרופון" שיאפשר לתרגם את הצלילים לאות אלקטרו-מגנטי וה"רמקול" שיהפוך את האות חזרה לצלילים (אצל בל, האתגר התמקד בשלב הראשון). כעת, האתגר של סובל ועמיתיו הוא בפיתוח המכשירים ש"יקליטו" את הריח בצורה מדויקת מספיק, ואלה שיתרגמו את האות חזרה לריחות.
