בית המשפט המחוזי בירושלים הורה היום (שני) לפרקליטות לתקן באופן חלקי את כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. עם זאת, כל טענותיו של נתניהו בנושא החסינות נדחו. עם זאת על פי הדיווח בכאן 11, לוח הזמנים של המשפט לא יידחה.
התיקון הנדרש, שייעשה עד סוף החודש, מהותו ביצוע הפרדה בין הנאשם נתניהו לבין בני משפחתו בתיק 4000. כמו כן, נדרשה הפרקליטות למסור פירוט רחב יותר לטובות ההנאה. גם לגבי איריס אלוביץ' נדרשה הפרקליטות לספק פירוט רב יותר.
לגבי תיק 1000 דחה בית המשפט את טענות נתניהו. בנוסף, נדחו כל טענות נתניהו בעניין החסינות.
נתניהו טען במענה לכתב האישום נגדו כי החלטתו לוותר על החסינות נגרמה משום שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הטעה אותו לחשוב שהליך החסינות בכנסת החל.
סנגוריו של נתניה טענו כי הליך החסינות בעניינו של נתניהו כלל לא החל, משום שמנדלבליט העביר את כתב האישום המתוקן עם רשימת העדים ליושב ראש הכנסת בלבד, אך הוא לא נמסר ליושב ראש ועדת הכנסת, משום שלא הייתה ועדה כזו. לדבריהם, למרות זאת הבהיר היועץ לראש הממשלה כי עומד לו חודש להגשת בקשה לחסינות.
באי כוחו של נתניהו כתבו לבית המשפט כי מנדלבליט למעשה הטעה אותו לחשוב שמניין 30 הימים להגשת בקשת החסינות החל, אף שבפועל מניין הימים להגשת החסינות לא היה יכול להתחיל.
במסמך שהגישו לבית המשפט כתבו הסנגורים, בין השאר, כי פעילותו של נתניהו בנוגע לחוק ישראל היום נעשתה מכוח ומתוקף תפקידו הפרלמנטרי וכי מדובר בפעולות לגיטימיות, חוקיות ומותרות שנעשו במסגרת תפקידו הטבעי של חבר הכנסת.
לדבריהם, הפגישות עם המוציא לאור של ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס, היו הרבה אחרי שנתניהו החל לפעול כפרלמנטר בקשר לחוק ישראל היום, וכי הפגישות עם מוזס היו המשך ישיר לפעולות פרלמנטריות שלו. עוד יטענו עורכי הדין שנתניהו פעל כדין, אבל גם אם כטענת המאשימה עשה משהו לא חוקי בפגישות מאוחרות עם מוזס, הרי שזה מצוי בתוך "מתחם הסיכון הטבעי שלו" מתוקף תפקידו כחבר כנסת.
בסוף חודש מאי נפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים משפטו של ראש הממשלה נתניהו, המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בסוף חודש נובמבר החליט בית המשפט לדחות את שלב ההוכחות לחודש פברואר, ונימק: "נוכח הצורך בהתאמות פיזיות חדשות, בין השאר, על רקע נגיף קורונה".
