שלום וברכה מורי ורבותי!
חג חנוכה שמח!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
ושימו לב טוב!
במקרים רבים מגיעים בעלים ואומרים: "יש לי אשה חולת ניקיון. הרסה לי את החיים".
באותה מידה, מתרחש להיפך. מגיעה האשה שמספרת על בעלה עד כמה הוא חולה סדר והיא לא יכולה לחיות לצידו של אדם מוזר שכזה.
זה נכון גם לגבי זה, וזה נכון גם לגבי דברים נוספים רבים.
ישנם בעלים שטוענים על נשותיהם שמתנהגות בצורה חדה וקשה מידי כלפי הילדים, כאשר נשותיהם טוענות שהבעל אדיש מידי.
וישנם גם מקרים הפוכים.
מה אנחנו עושים כאשר מדובר במשהו שנראה חזק יותר מאיתנו?
האשה מחליטה שזה הסדר שלה, והבעל מחליט שזה הסדר שלו.
האשה מחליטה שאת הניקיון הזה היא אוהבת, והבעל מחליט דווקא את הניקיון האחר.
התשובה היא: אנחנו הולכים יחד ופוסקים לטובתו של החולה האנוש ביותר מבין השניים.
אם גם אתה וגם אשתך חולים, אנחנו בודקים מי יותר חולה.
כי אם אשתך חולה יותר, אין לנו ברירה כי אם ללכת לצידה ולהטות את הקו לטובתה.
לעומת זאת, אם אתה חולה יותר, אנחנו אמורים ללכת לצידך, כי אין מה לעשות, כולנו אמורים לעמוד לימינם של החולים כי הם לא מסוגלים לעשות טוב יותר.
על חולה אפילו מחללים שבת, אז על חולה גם, בלית ברירה עד שיבריא, מחללים שלום בית.
זה אומר שמהיום, כאשר אתה ואשתך רבים, כאשר את ובעלך רבים, מי ממכם שמחליט לנצח ולנהל את סדר היום לפי מה שנוח לו, הוא בעצם מכריז: "אני החולה האנוש ביותר".
ועדיין, ישנם כאלה שיבחרו את ההגדרה של החולה ובלבד שהכל יפסק על פיהם. הם בעצם מעידים על כך שהם חולים יותר.
הצד הבריא אמור להיות שפוי יותר ולומר: "אם הצד השני חולה כל כך, אני הולך להיות זה שמוותר וזה שמחזיק בחיים בריאים ובשלוות נפש אמיתית".
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
