"תמיד ידעתי ששבת היא הלב. היא הבית. זה היה ברור. אבל רציתי עוד… ידעתי שתמיד אפשר יותר ורציתי להיות שם להיות מוכן. ולאט לאט הבנתי שהדבר תלוי בי. לרצות זה לא מספיק, צריך גם ידיעה שכלית, צריך זמן שהדברים יתיישבו בדעת בנחת. שנוכל לחשוב ולעכל. וכך מצאתי את עצמי מצליח לקבל רגעי נחת, אך מאידך- לא תמיד מצליח לנצל עד תום את האור".
הקשר המיוחד של נועם רמתי והשבת, נמשך מאז היה נער ולוחם. "אני זוכר שהייתי חוזר לבסיס אחרי שבת בבית עם אור בעיניים ואומר לעצמי 'תמשוך תמשוך מהאור הזה שנשאר על הפנים, כמה שאתה יכול, שיאיר אותי לכל השבוע…'. אין כיף גדול מזה, זה מצליח להשפיע לא רק על עצמך, בלי שתרצה זה נשפך החוצה ומאיר את כל הפלוגה..".
באמצע המסע הזה, נועם עוצר לכתוב. הוא מנסה לבטא מהי שבת עבורו, מהי שבת יהודית, מהו היום הזה שהוא ראשית לכל, 'זכר למעשה בראשית…'. נועם חורז לשיר את הגאולה הראשונה 'זכר ליציאת מצרים..' בנשימה אחת, וכולל בתוכו גם את אחרית הימים עליה מדברים הנביאים, הגאולה האחרונה.
"השבת היא יום זיכרון שבועי בשבילנו, לזכור את מה שאנחנו נוטים לשכוח: לא להשלים עם חיינו כיום. הנבואה מתארת לנו כיצד נראית התגשמות דברי הנביאים 'ומלאה הארץ דעה את ה', 'לא ישא גוי אל גוי חרב', השבת המשפט היהודי המקורי 'האמת והשלום אהבו' וזה רק ההתחלה. אנחנו מוכנים לזה? פה נכנסת השבת. יום הזיכרון שלנו".
רמתי שילב טקסט מקורי יחד טקסט מהמקורות, ובכך מציע פרשנות משלו לכוונת הפסוקים. כראש משפחה צעירה, הוא שואף לחקות את אווירת השבת שהיתה נהוגה בביתו עם החגיגיות, הניחוחות, דברי התורה, הפיוטים והזמירות, רוחב הלב והנשמה היתירה. "בגדול אני רוצה את אותו ראש גם אצלי, בעתיד. שולחן שבת עם כל המשתמע (אוכל ופינוקים גשמיים) הם כלי חזק להחדרת התורה לעצמינו ולהנחלת התורה לילדים. לדור שיקבל פני משיח".
האזינו:
אין על השבת בעולם!
מסכימים איתי. עשו 👍
וואו איזה שיר!
איזה קול!
איזה קול מושששלם
בלי עין הרע איזה קול …….
והשיר על השבת אין פשוט נדיר
קול נעים…🎧
וקצב יפה…. 🎶🎶🎶
עלה והצלח!!