רבני ירושלים השיבו על שאלות הלכתיות סביב הקורונה • השו"ת המלא

בדיון שהתקיים בראשות רבני שכונות בירושלים יחד עם רופא המחוז של קופ"ח מאוחדת ד"ר מנחם ביתן, פרויקטור הקורונה בירושלים מר שלום אייזנר והרב ישראל ירט מנהל מחוז ירושלים בעזר מציון. המפגש עסק בעיקר בנושא חיסוני
הקורונה – נשאלו הרופאים ע"י הרבנים מספר שאלות בנוגע לחיסון התשובות המלאות בפניכם

• שאלה: האם החיסון לא נוצר בצורה מהירה מידי, ולכן הוא פחות בטיחותי?
תשובה: אכן החיסון נוצר בצורה מהירה בהשוואה לחיסונים בעבר, אולם תהליך היצור לא כלל "קיצורי דרך" או דילוג על תהליכים ושלבים מחויבים מבחינת בטיחות החיסון, וזאת בגלל שעצם רעיון צורת החיסון הזאת בתהליך בחינה כבר שנים רבות. בנוסף לכך גיוס המשאבים העולמי בכלל ושל ארה"ב בפרט לתהליכי המחקר והבקרה היו עצומים ואפשרו מאמץ משותף בין לאומי בשיתוף חוקרים רבים ובקרה צמודה שזירזה מאוד את התהליך.
נקודה נוספת שיש לציין היא שכול שלבי הניסוי היו מהשקופים ביותר שנעשו על חיסון או תרופה אי פעם ולוו בפיקוח ובקרה צמודה וקפדנית, ויש לזכור כי הידע הרפואי העולמי הרבה יותר מתקדם כיום.

• שאלה: מה ההבדל בין החיסון הנ"ל לחיסונים קודמים?
תשובה: בחיסונים קודמים ניתן למתחסן וירוס מוחלש או חלקי וירוס. הגוף מזהה את הוירוס או את חלקיו ומייצר כנגדם נוגדנים. בעתיד כשהאדם ייחשף פעם נוספת לוירוס, הנוגדנים כבר קיימים ולכן התגובה החיסונית תהיה מהירה יותר ויעילה יותר, כך שלא תתפתח מחלה.
בחיסון הנוכחי יוצר תרכיב סינטטי שהוא תרגום של חלק מהקוד הגנטי של הוירוס שתפקידו לקודד ליצירת אחד מחלבוני המעטפת של הוירוס. התרכיב הזה שנקרא mRNA מוזרק, נכנס לתוך תאי מערכת החיסון, מתורגם שם לחלבון של הוירוס ומוצג על פני תאי מערכת החיסון. כעת מגיעים תאים אחרים של מערכת החיסון, מזהים שחלבון זה זר לגוף ויוצרים כנגדו נוגדנים. מעכשיו, במידה והאדם ייחשף שוב לנגיף הקורונה – התגובה החיסונית תהיה יעילה ומהירה כך שלא תתפתח מחלה.
מאחר ואנחנו לא מכניסים וירוסים חיים-מוחלשים ואפילו לא חלקי וירוסים, הרי שאין סכנה כמובן להתפתחות המחלה, אפילו לא בחולים מדוכאי חיסון. יכול להיות שבמדוכאי חיסון תתפתח תגובה חיסונית פחות טובה מעצם הדיכוי החיסוני ממנו הם סובלים, אבל יש לזכור שבחולה כזה, הידבקות בוירוס עצמו מסוכנת יותר מבאדם רגיל בגלל אותו דיכוי חיסוני שלא מאפשר לגוף להילחם טוב במחלה, ולכן דווקא באנשים אלו ההתחסנות חשובה יותר!

• שאלה: ישנה טענה שהחיסון נכנס ל-DNA ומשנה את הגנים של האדם?
תשובה: הטענה אינה נכונה. החיסון נכנס לתא אך לא נכנס לגרעין התא ולכן לא משפיע על ה- DNA והגנים של המתחסן.

• שאלה: האם מסוכן לנשים בהריון להתחסן?
תשובה: למרות שלא נבדק החיסון על נשים לאורך הריון שלם בצורה מספקת יש לנו מידע מספיק איך החיסון עובד ומה התהליכים שעוברים על המתחסנת ויכולת ההשפעה על ההיריון, ובוודאות גבוהה אין פגיעה בהריון, באישה או בעובר.
מנגד המצב הנוכחי שפגיעת הקורונה על נשים בהריון הינה קשה ואף קטלנית ברור שהסכנה הוודאית מפגיעת הקורונה מחייבת נשים בהריון להתחסן ועדיף בשלב המוקדם של ההיריון.

• שאלה: למה יש מתחסנים שחלו בין החיסון הראשון לשני?
תשובה: לאחר מנת החיסון הראשונה כמות הנוגדנים אינה מספקת ותיתכן הידבקות. נוצרת חיסוניות רק בכ-%50 מהמקרים ולכן יש עדיין סיכון גבוה להידבק.

• שאלה: שמענו על תופעות לוואי של נמלוליים וכו' האם זה בעיה בטיחותית בחיסון?
תשובה: רוב מוחלט של התופעות קלות וזמניות ונגרמות מהחומר הממיס הנלווה לחיסון ולא מהחיסון עצמו וזאת תופעה מוכרת מחיסונים שונים שאותו החומר ניתן איתם ואין בזה סיכון. יש אחוז קטן מאוד של מתחסנים שיפתח תופעת לוואי זו. התופעה חולפת. במידה וזה התרחש, יש מניעה מלקבל את החיסון השני.

• שאלה: האם החיסון יעיל כנגד המוטציות השונות?
תשובה: ישנן עשרות ואולי אף מאות מוטציות שונות של וירוס הקורונה.
בידע הנוכחי החיסון מכסה את המוטציות השונות של הקורונה, כל הזמן נושא זה נבדק ונבחן ברציפות וגם כשאומרים שיש חשש שהחיסון לא יעיל, הכוונה שיעילותו פחותה ולא שאינה מועילה כלל. כרגע החיסון נחשב ליעיל בלמעלה מ-%95.קיים חשש שוירוסים עם מוטציות שונות יתגלו ככאלו
שהחיסון אינו יעיל כנגדם, אך זה לא המצב כיום. כאמור, הנושא בבחינה מתמדת.

• שאלה: האם לאחר שאדם קיבל שני חיסונים ונחשב מחוסן הוא צריך ללכת עם מסיכה?
תשובה: ההנחיה היא שגם מתחסנים ילכו עם מסיכה. אדם מחוסן משמעותו שיש לו תנגודת חיסונית כך שגם אם ייכנסו וירוסים לגופו, הם לא יצליחו להתרבות לכמות שתגרום למחלה. מצד שני, הוא כמובן יפזר את הוירוסים האלה לסביבתו במהלך נשימתו הרגילה ועל כן יכול להדביק את אלו שלא התחסנו עדיין.

הערה כללית: כל התשובות הם לפי הידע הנצבר והנבחן כל העת. עם זאת תמיד יש לנו חשש והיחס שלנו לנגיף ולחיסון הוא תמיד בענווה ובזהירות, ואין דבר כזה "אף פעם" או ודאות מוחלטת בנושאים אלו