שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שמתנגדים לחיסון, אבל עדיין חוששים ומפחדים מדעת התורה של גדולי ישראל.
אז הם עומדים באיזושהי פרשת דרכים ומנסים לירות לכל הכיוונים, או בלשון העם, לאחוז את החבל בשני הקצוות.
הם אומרים: "מצד אחד אני חייב לעדכן אתכם מה האמת, אבל מצד שני יש את גדולי ישראל. אז תדעו שהחיסון לא בריא, אבל אם גדולי ישראל אמרו וגם עושים את זה בגלל שהם אמרו, כנראה שה' ישמור עליכם".
ישנם כאלה שאומרים: "ישנם רופאים שאומרים שזה לא בריא, וישנם את גדולי ישראל שאומרים שחובה להתחסן. אז 'שב ואל תעשה עדיף'".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אי אפשר להתחמק מדעת תורה, אי אפשר לחפש דרך שלישית ולומר: "אני מצליח גם לחיות עם הדעת תורה, וגם לא לקיים את מה שהיא אמרה לי".
אם גדולי ישראל אמרו להתחסן, שם נמצאת הרפואה לכל אחד ואחת מאיתנו.
אין הגנה אחרת.
אם אתה פותח את הפה שלך לרעה, ומסביר 'בסך הכל' מה אמרת אילולי דבריהם של גדולי ישראל – גרמת נזק.
כי אם שלחת מישהו לעשות חיסון בחשש ובפחד, או גרוע מכך, אם שלחת מישהו שלא לעשות חיסון בגלל המילים שלך, הרי שהרסת את חייו של יהודי נוסף.
אין 'שב ואל תעשה' בפניה ישירה של גדולי ישראל.
כי כאשר הם אמרו לעשות, ה'שב ואל תעשה' שלך הוא עבירה.
מצייתים לדברי חכמים, מקיימים "וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים יז, י).
וכאשר מפשילים את השרוול מעל גבי הכתף, אומרים קודם כל: "שיהא עסק זה לי לרפואה", ולאחר מכן: "הריני בא לקיים מצוות עשה של 'ועשית ככל אשר יורוך'".
וברכתם של גדולי ישראל מועילה לעושי החיסונים בגלל שהם אמרו זאת, בין אם יש בחיסון מים, אקונומיקה, או כל דבר אחר.
כי אם גדולי ישראל אמרו, "לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" (משלי יב, יח).
ברוכים תהיו!
