"שביתת הרעב המתוכננת של אסירי החמאס בבתי הכלא, היא עוד נקודת מבחן של מדינת ישראל במלחמתה בטרור. לא צריך להיבהל מהאיומים שלהם לא לשתות מים ולא צריך לשתף פעולה עם הפרובוקציה שלהם. לא צריך להאכיל אותם בכפיה, או לפנות אותם לבתי חולים. צריך להבהיר למחבלים חד משמעית: רוצים להרעיב את עצמכם? תפאדלו. רוצים להתאבד מרצונכם? תפאדלו. זו בחירה שלכם. שביתת הרעב הזו לא תביא לכם שום הישגים. שום מו"מ לא יתנהל תחת איום." אומר ליברמן.
ליברמן הוסיף כי "גם בבתי הכלא שבהם כלואים מאות רוצחים מתועבים, צריכה ישראל להפעיל את העיקרון שעליו אני מדבר כ'עקרון הלחימה בטרור'. קודם תנחית על האויב שלך מכה אנושה ורק אז תדבר אתו. בנות הברית הכניעו את גרמניה הנאצית ורק אז אפשר היה להתחיל בשיחות שלום. לא קודם.
המודל לדרך הטיפול בשביתת האסירים המתוכננת, צריך להיות המודל הבריטי. בשנת 1981 אסירי המחתרת האירית (IRA ) פתחו בשביתת רעב, אחרי שממשלת בריטניה בראשות מרגרט תאצ'ר הפסיקה את המעמד המיוחד שלהם כאסירים פוליטיים והסבירה שפעילות הטרור שלהם, אינה מעשה פוליטי, אלא פשע.
השביתה נמשכה שבעה חודשים ובמהלכה נמנעו הבריטים מלהעניק לשובתים טיפול רפואי והודיעו להם מראש, כי אם יתמידו ברצונם להתאבד, זו בחירה שלהם ושלטונות הכלא לא יכפו עליהם טיפול כזה. השביתה הסתיימה, אחרי שעשרה אסירים מתו כתוצאה משביתת הרעב וללא כל תנאי."
עוד אמר כי "בפרפרזה לדבריה של מרגרט תאצ'ר מאותם הימים, ניתן לומר שאסירי חמאס – הרוצחים שיושבים בכלא הישראלי – יכולים להחליט עבור עצמם אם ברצונם למות או לחיות. זאת הבחירה שלהם. בחירה שהם לא השאירו לקורבנות שרצחו בדם קר."
ליברמן הדגיש כי "זה בדיוק המסר שממשלת ישראל צריכה להעביר לאסירי החמאס. רוצים למות? אנחנו לא נפריע לכם!"
