מדובר בשאלה קשה ש"צריך לבכות עליה" לדברי הרב, המדובר בתלמיד חכם שנפטר ממגפת הקורונה, ואחד מילדיו ששנה ופירש, ובגלל עבירות שעשה נאסר תחת מסגר ובריח בבית הכלא.
האסיר ביקש מהנהלת הכלא שיאפשרו לו לחלוק לאביו את הכבוד האחרון ולהגיע להלוויה. הנהלת בית הכלא העניקה לו את ההיתר לכך, בתנאי ששני שוטרים ילוו אותו לאורך כל מסע ההלוויה, וידו תהיינה אזוקות.
התעוררה שאלה, האם במצב כזה, כשכל המלווים יראו את הבן הזה ששנה – ופירש, ייחשב הדבר שהוא חולק כבוד לאביו, או שיהיה זה בזיון גדול לאבא הנפטר?
אחד מחברי הכולל הביא ראיה מדברי המשנה האומרת שאשה שחטאה נסקלת על פתח בית אביה, ואומרים להוריה ראו גידולים שגדלתם, פהרי שיש בכך כפרה, ולכן האסיר יכול להגיע להלוויה שוטרים.
הסברא שלי היתה, אמר הגר"י זילברשטיין, שבמצב כזה – שלא יהיה אחד שלא יתבונן במחזה הזה שאינו נראה כל יום במחוזותינו – יהיה לאסיר נסיון עצום, כיון שיש בכך בזיון רב , וזה עצמו יהווה לו כפרה. "גם מרן הגר"ח קניבסקי הסכים לכך" אמר הרב כפי שמפיע בעלון קול ברמה של הרב משה מיכאל צורן
