קווי היסוד נחשפו: במסמך קווי היסוד, נכתב תחילה כי הממשלה הבאה תתמקד בתחום האזרחי והכלכלי במדינת ישראל, ותביא לאישורו של תקציב מדינה לשנים הקרובות "תוך זמן קצר". בהקשר החברתי, נפתח ההסכם בהדגשת התפקיד המרכזי של הממשלה ב"איחוי השסעים בין רכיביה השונים של החברה הישראלית, חיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וברוח מגילת העצמאות".
בנושא דת ומדינה, הסכימו המפלגות לחוקק את חוק הגיוס בהתאם למתווה משרד הביטחון, שכבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. עם זאת, אין התייחסות בקווי היסוד לנושאי דת ומדינה מרכזיים כמו גיור, מתווה הכותל, מערך הכשרות, תחבורה ציבורית בשבת ופתיחת מרכולים בשבת. נושאים אלו הופיעו בטיוטות המוקדמות של קווי היסוד, אך לא העפילו לנוסח הסופי.
הסעיף הבעייתי בקווי היסוד מלמד על סיכום בין כלל הסיעות בממשלה החדשה לפיו יחוקק חוק לימודי ליב״ה חובה, כולל אפשרות לשלול תקציבים למוסדות שיפרו את החוק הספציפי.
יוקם צוות היגוי בהשתתפות כל סיעות הקואליציה לבחינת שינויים בשיטת הבחירות: מעבר לשיטת בחירות אזורית, פריימריז ביום הבחירות והצבעת ישראלים בחו"ל. ייבחנו גם תיקוני חקיקה בחוק דרכי התעמולה.
"הממשלה תקדם חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או 8 שנים (הארוך מביניהם)" עם זאת אין בקווי היסוד מניעה מנאשם בפלילים לכהן בראשות ממשלה.
"בנייה בהיקפים משמעותיים בירושלים בירת ישראל"
בקווי היסוד צויין עוד כי "הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום". במסמך הסופי לא מופיעה הסכמה להימנע ממהלכים חד-צדדיים, על אף שהנושא הופיע בטיוטות המוקדמות. הממשלה תפעל לחיזוק משרד החוץ "כגורם המתכלל את יחסי החוץ של מדינת ישראל".
כמו כן סוכם כי יישום החלטת הממשלה והעברת כלל משרדי הממשלה ויחידותיה הארציות לירושלים.
