השר לשירותי דת מתן כהנא צפוי להביא בשבוע הבא לאישור הממשלה הצעת חוק להגדלת הייצוג הנשי בוועדה לבחירת דיינים באופן שישנה את יחסי הכוחות בה ויעניק רוב לנציגים הדתיים־לאומיים והחילונים.
לפי הדיווח של העיתונאי קובי נחשוני בעיתון 'ידיעות אחרונות' מטרת המהלך היא להביא למינוי כמה שיותר רבנים ציוניים ובוגרי צבא המעורבים בחברה הישראלית. התקווה היא שאלה ינהיגו קו הלכתי המצמצם את היתרון המובנה לגברים בדין הדתי, חותר לשוויון ופותר את מצוקת הנשים מסורבות הגט והעגונות.
בוועדה לבחירת דיינים 11 חברים: שני שרים, שני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שני הרבנים הראשיים לישראל, שני דיינים מבית הדין הרבני הגדול, שני נציגי לשכת עורכי הדין וטוענת רבנית הממונה על ידי השר לשירותי דת. כאשר ש"ס ויהדות התורה היו בקואליציה הן זכו לכך שאחד השרים ואחד הח"כים יהיו מטעמן. יחד עם הרבנים הראשיים והדיינים, הם הבטיחו כך רוב קבוע של שישה חרדים מול חמישה דתיים וחילוניים, והמינויים היו בהתאם.
הנוהג המקובל בכל אותן שנים היה ששני שלישים מהדיינים הנבחרים הם חרדים (ובתוכם חלוקה קבועה למועמדים הנתמכים על ידי ש"ס ויהדות התורה) ושליש הם רבנים דתיים־לאומיים. החרדים ניצלו את שליטתם בוועדה כדי להטיל וטו על מועמדים הנחשבים ליברלים יחסית או עצמאים בפסיקותיהם (כמו למשל רבני ארגון צהר). כך שלמעשה גם הדיינים הציוניים שמונו היו שמרנים וכמעט לא השפיעו על הקו השולט בבית הדין.
לקראת המינוי בשנה הקרובה של שישה רבנים אזוריים (מחוזיים) ושלושה לבית הדין הגדול (עליונים), מבקש השר כהנא לקדם הצעה ולפיה מחצית מהנציגים הפוליטיים בוועדת הבחירה יהיו נשים. מכיוון שהשרים בוועדה הם גברים – כהנא עצמו, כיו"ר, וזאב אלקין – הרי שהייצוג הנשי יהיה צריך להיות מקרב הח"כים. במפלגות החרדיות, כידוע, אין נשים, והמשמעות היא שהן לא יזכו לייצוג בוועדה. אם אכן המהלך ייצא לפועל, יהיו רק ארבעה חרדים בוועדה מול שבעה דתיים וחילוניים.
