בעלון ההלכתי "וישמע משה" מובא השבוע "מעשה שאירע לאחרונה בעירנו בית שמש, באדם שהלך ברחוב וראה בתוך מכונית סגורה תינוק שוכב וחשש שהוא מחוסר הכרה ונשקפת סכנה לחייו, ניסה לפתוח את הדלת מכאן ומכאן ולא הצליח, ומחוסר ברירה הלך ושבר את החלון האחורי המרוחק מן התינוק ונכנס לרכב להציל את הילד ואז נתברר לו שלא היה זה תינוק כלל, אלא בובה גדולה נדמות תינוק שהיתה נראית לו כתינוק ישן.
לאחר מכן בא בעל הרכב ותבע ממנו תשלום עבור הנזק שגרם לרכב, והלה טוען שהיה אנוס בדבר לפי מה שהיה סבור שיש תינוק ברכב? הצדק עם מי?
בנידון זה דנו גדולי הפוסקים ונחלקו בדעתם, הגר"ע פריד סבר כי היה מוטל על אותו אדם לשאול את העוברים ושבים ורק אם גם להם היה נראה שמדובר בתינוק הוא פטור מלשלם.
לעומת זאת הגר"נ נוסבוים סבר שאין לך אונס גדול מזה ופטור מלשלם, לסברא זו נוספת דעתו של הגר"מ רוזנגרטן שאם נחייבו לברר הרי שאנשים לא יצילו תינוקות עד שיבררו היטב ויש כאן חשש פיקוח נפש. לתוספת עיון יש לעיין בעלון וישמע משה שיצא לאור השבוע.
