שקד על מיסוי המשקאות: למה למסות את ה'זירו'? הורביץ תקף: מפקירים את הבריאות

העימות על תקציב הבריאות מגיע לישיבת הממשלה. בין השאר אמורים להיות מוסרים חסמי ייבוא כדי לאפשר לייבא לישראל מוצרים שקיבלו אישור במדינות האיחוד האירופי ולייבא במקביל מוצרים שיש יבואן בלעדי המייבא אותם לארץ. במשרד האוצר פועלים כדי לכלול תחומים אלה ברפורמה שתידון בממשלה. בתגובה לדבריו של ראש הממשלה נפתלי בנט שאמר בדיון: "אני יודע דבר אחד, אנחנו מסיימים את הישיבה עם תקציב, ענה הורביץ "בוא לא נגיד הופ לפני שקפצנו". לפני הישיבה אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ: "הממשלה מעבירה תקציב פעם ראשונה בשלוש שנים, התקציב הזה הוא הזדמנות לתת זריקת דחף למערכת הבריאות. אנחנו חייבים להבטיח שיהיה במערכת הבריאות מענה נגיש ושוויוני לכל מדינת ישראל. צריך מיטות, צריך תקנים, כדי שהרופאים יוכלו לעבוד בתנאים נכונים".

"לאחר 3 שנים שמדינת ישראל פועלת בלי תקציב, אנחנו מביאים לאישור הממשלה תקציב לשנים 21 ו-22" אמר הבוקר ראש הממשלה נפתלי בנט בפתיחת ישיבת הממשלה לאישור התקציב.

מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב ציין כי החוב לתוצר גדל ביותר מ-20% לעומת התקופה שלפני הקורונה. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הוסיף: "טוב שסוף סוף הגיע תקציב. היעדר התקציב בשנים האחרונות פגע בכנסת. היציאה מהמשבר במרבית המדינות המפותחות מלווה באינפלציה. יעד הגירעון המוצע הוא 3.9%".

שר האוצר מגן על העלאת המיסים: זו רפורמה, לא גזירה

שר האוצר אביגדור ליברמן הדגיש בדיון: "אין כאן גזירות, אלא ניסיון לשנות דפוסי התנהגות". הוא הוסיף בנוגע לאישור התקציב: "יהיו דרמות באמצע אבל בסוף יהיה לנו תקציב חדש, באותו רגע נתחיל ספירה של ארבע שנים וחצי לממשלה הזאת – ברמה הממלכתית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיה תקציב".

ליברמן התייחס תחילה למס שיוטל על משקאות ממותקים: "הייתה בתקשורת הרבה דיס-אינפורמציה והרבה פייק ניוז – קודם כל לגבי משקאות ממותקים, ישראלים צורכים הרבה סוכר". השרה שקד פנתה אליו: "אבל למה על קולה זירו?". ליברמן השיב: "חולה סכרת קשה זה בסוף נגמר בקטיעת גפיים. באיזה שכבות יש צריכה גבוהה של סוכר? בשכבות החלשות".

הוא התייחס בהמשך גם למס שיוטל על צריכת כלי פלסטיק ועל הרפורמה בחקלאות: "הצריכה בישראל של כלי פלסטיק היא פי 5, לכן גם כאן אנחנו צריכים להוריד. אותו הדבר בנושא החקלאות, זה ערך ציוני. היום רשומים 13 אלף חקלאים, בפועל יש פחות מ-7,000 פעילים – צעירים לא מצטרפים לחקלאות".

"בעשור האחרון היו עליות מחירים, זה פוגע בשכבות החלשות", המשיך ליברמן, "אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שהוצאנו את החקלאות מ'הסטארט אפ ניישן'. בדונם אחד בהולנד מגדלים פי 8 עגבניות מבישראל. הבעיה שלנו היא שעולם שלישי נכנס לחקלאות – ואם לא נכניס סטארט-אפ ניישן לחקלאות, לא תהיה חקלאות. קראתי דו"ח של רשות התחרות – אין פערי תיווך, זה אגדות. כשאנחנו מדברים על פערי התיווך ע"י רשתות השיווק זה לא כצעקתה ואני מתבסס על דו"ח של רשות התחרות. לכן, מי שרוצה לשמור על החקלאות, צריך להבין שללא חדשנות וצעירים החקלאות לא תשרוד".

שר האוצר פירט את היתרונות של רפורמת החקלאות עבור החקלאים בישראל: "השקעה מסיבית בחדשנות ובמחקר ופיתוח. שנית, תמיכה ישירה בחקלאים. שלישית, אישרתי הגעת 6,000 פועלים זרים לחקלאות. רביעית, מחירי המים שגם בזה החלטנו שנטפל. בנוסף, למרות שיש כבר דו"ח של רשות התחרות, נמנה שוב צוות שיבדוק את סוגיית פערי התיווך".

על פי הפרסום בחדשות 12, סך הוצאות הממשלה לשנת 2021 יעמדו על כ-606 מיליארדי שקלים, מתוכם כ-68 מיליארדים בעבור התמודדות עם משבר הקורונה. בשנה הבאה, 2022, יירד התקציב ל-560 מיליארד שקל, שעדיין נחשב לתקציב גבוה במונחים היסטוריים.

הקיצוץ הגדול ביותר בתקציב 2022 יהיה במשרד הבריאות, שאחרי הקורונה הוצאותיו יופחתו ב-11 מיליארדי שקלים ל-43 מיליארד. חיסכון נוסף של 15 מיליארד שקל צפוי בהקצבות לביטוח לאומי, שזינקו בעקבות מודל החל"ת של המדינה ואמורות לרדת לרמה של 50 מיליארד שקל בשנה הבאה. הסכום שתעביר המדינה לרשויות המקומיות צפוי לצנוח ביותר ממיליארד שקל, לכ-6.1 מיליארד שקל. יש לציין שהמספרים המפורטים בסעיפי התקציב השונים טרם הוכרעו סופית, והם יסוכמו במהלך הדיון בממשלה.