העכביש טווה את קוריו ממשי שמגיע מבלוטות מיוחדות. לרוב העכבישים יש חמש בלוטות משי בחלל הבטן, וכל בלוטה מייצרת חומר קצת שונה. חלקן מייצרות משי שמתייבש אחרי שהעכביש טווה אותו. בלוטות אחרות מייצרות משי דביק שאותו הן מפרישות בלחץ הידרוסטטי (לחץ של תנועת הנוזל) ולא באמצעות שרירים.
בלוטות הטוויה הן איברים דמויי אצבע הנמצאים בקצה הבטן ושמשמשים את העכביש לטוויית הקורים. קצה פטמות הטוויה נקרא משטח טוויה, והוא מכוסה במאות צינורות טוויה שדרכן מופרש החוצה קור נוזלי. הקור מתקשה והופך צמיגי יותר כשהוא מופרש. פטמות הטוויה מזכירות מעט אצבעות באופן עבודתן. העכביש יכול למתוח קורי משי, למשוך ולחבר אותם כדי ליצור קורים בגדלים שונים.
