מאז לכידתם של ארבעה מתוך ששת האסירים הביטחוניים שנמלטו מהכלא, עלו לא מעט תהיות על הפער בין התכנון המדוקדק של הבריחה, לעומת ההסתתרות המאולתרת. הערב (ראשון) פורסמו בN12 פרטים ראשונים מתוך החקירה, ששופכים אור על הסיבות שמנעו מהמחבלים לממש את תוכניותיהם המקוריות.
כשזכריה זביידי נתפס אתמול בבוקר על ידי כוחות הביטחון, הוא נחקר תחילה בשטח ותושאל גם בעת שנלקח למתקן החקירות של השב"כ. באותו הזמן הוא שיתף פעולה והשיב לשאלות החוקרים. אולם משעות הערב, בעקבות פניית פרקליטו לבית המשפט, זביידי החליט לשתוק ואינו עונה עוד לשאלות.
מהמידע שנאסף עד כה, בעיקר מהדברים שאמר זביידי, עולה כי הכוונה המקורית של ששת האסירים הנמלטים הייתה להגיע לג'נין. זו גם הסיבה שזביידי עצמו צורף למבצע הבריחה.
עם יציאתם של השישה מהמנהרה שנחפרה החוצה מכלא גלבוע שבו שהו, הם הלכו ברגל מרחק של 7.5 קילומטרים, עד לכפר נאעורה – שם הם התקלחו והתגלחו במסגד. הם נשארו שם פחות משעה, ועם צאתם ניסו ליצור קשר עם תושבים מקומיים, שמהם ביקשו שיסיעו אותם לג'נין. אלא שאותם תושבים שאליהם פנו המחבלים – סירבו לשתף עמם פעולה.
במקביל, האסירים הבורחים שמעו שהמשטרה וצה"ל זימנו כוחות גדולים לקו התפר, ואז הבינו שהיעד להגיע לג'נין הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. בשלב זה, הם מחליטים לשנות כיוון ולבטל את התכנון המקורי, ולהסתתר בסמוך ליישובים ישראלים. ההבנה שלהם הייתה ששם הסיכוי שיתפסו אותם קטן.
במקביל, האסירים הבורחים שמעו שהמשטרה וצה"ל זימנו כוחות גדולים לקו התפר, ואז הבינו שהיעד להגיע לג'נין הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. בשלב זה, הם מחליטים לשנות כיוון ולבטל את התכנון המקורי, ולהסתתר בסמוך ליישובים ישראלים. ההבנה שלהם הייתה ששם הסיכוי שיתפסו אותם קטן.
