לפני כשנה וחצי כשהיה יהודה כ"ץ בבידוד, הוא ניגן כמו שעושה כל מי שבידוד והגיטרה מתבודדת איתו, נפל עליו ניגון מן השמים ופתאום נזכר סיפור שקרה לו ב 1987. הוא הגיע לעשרה ימים במוסקבה, ברית המועצות לשעבר, תפקידו היה לפגוש כמה שיותר אנשי מוזיקה במוסקבה. באותם ימים היה אסור לנגן שם מוזיקה יהודית באופן פומבי, כמו האיסור הגורף לתת ביטוי לכל מה שקשור למצוות. "ביום האחרון נפגשתי עם לייב, לייב הוא פסנתרן המתגורר בקצה של מוסקבה ליד היער והוא סיפר לי שכבר הרבה שנים מידי שנה בל"ג בעומר הכליזמרים היו מתאספים ביחד בעיר בסתר ונגנו ורקדו ביחד".
כ"ץ שאל את לייב מה אפשר לעשות בשבילו? הוא השיב "העולם חושב שיש חופשיות ברוסיה זה לא נכון, היהודים חיים כאן בדיכאון, אנחנו צריכים זריקה רוחנית. ואם יש משהו אחד שאתה יכול לעשות עבורנו זה להביא לכאן את ר' שלמה קרליבך לרוסיה". ישראל שעווני חברו של כ"ץ שהיה איתו התחייב לסייע בזה ואכן מיד כשחזרו לארה"ב הם פעלו להביא את ר' שלמה קרליבך. אחרי שנתיים ובזכות לייב התקיים סיבוב ההופעות המפורסם של שלמה קרליבך בשש עיירות של ברית המועצות לשעבר.
כ"ץ שעד היום לא יודע להסביר איך נזכר בסיפור הזה, צלצל לחמוטל בן זאב וביקש שתכתוב שיר בשם 'ריקוד היער' ולהקדיש אותו ללייב הפסנתרן וחבריו הכליזמרים. מילות הבית לקוחות משיר השירים, ואת הפזמון כתבה חמוטל בן זאב. "בשיר יש משפט 'זה ריקוד העיר תצטרף ובאור הקדושה נתעטף', חנוכה הוא חג של אור ונזכה כולנו להתעטף באור הקודש של חנוכה. המילים שהכי התחברתי אליהם בשיר הן 'יחד ישראל'. מאד חשוב לי שאנחנו כעם ישראל נהיה ביחד. בואו נרקוד ביחד יש לנו הרבה דברים משותפים שאנחנו יכולים להתחבר דרכם, וככה הרגשת שהייתי בבידוד שאני רוצה שנהיה 'יחד ישראל'…"
