שלום וברכה מורי ורבותי!
וחג חנוכה עדיין בעיצומו!
ובחנוכה מסובבים הילדים סביבונים.
מה מקורו של המנהג הזה?
למה אנחנו עושים את זה?
מה זה בא לרמז?
והיום, אילו סביבונים יש… עם לייזר, עם קשתות, עם מה לא?
כאשר יבואו המכבים המקוריים ויראו את הסביבונים של ימינו, הם יהיו פשוט בהלם, הם יאמרו: "לא ידענו שגם לדבר המדהים הזה קוראים סביבון", ואולי יוסיפו "הלוואי והיה לנו גם אותו במערות".
מה שקרה בפועל היה כך: היו היהודים מתחבאים במערות מפני היוונים ולומדים תורה בסתר, וכאשר היה מגיע היווני התורן, מסתכל, בודק ובוחן מה עושים פה נערי ישראל, מיד היו מחביאים את הגמרות, שולפים סביבונים, ומראים עצמם כביכול משחקים בסביבון.
זהו המקור הראשון, אבל זה נכון לגבי כל דור ודור, גם לדורנו זה.
הסביבון לעולם לא יחזיק מעמד בעמידה.
הסביבון יודע, שלא משנה מי זכה לסובב אותו וכמה כחות ושרירים יש לו, הרי שלאחר תום דקה או דקתיים הסביבון יפול וישכב על הארץ.
כלומר, "למרות שאני יודע שאני הולך ליפול, כל זמן שיש בי כוח אני עושה את המירב ואת המיטב שבכחי".
והלקח הנוסף הוא: "גם לאחר שנפלתי, אני לא מתייאש!
אני שב ומתרומם, ושב ופוצח בסיבוב חדש, ולא משנה כמה זמן היה בין סיבוב לסיבוב, בין קימה לקימה, לא משנה כמה זמן שכבתי בחושך, דבר אחד אני יודע, קיבלתי כוחות מהקדוש ברוך הוא, עם זה אני מתקדם הלאה, ועם אותו כח אני הולך ומשתמש עד טיפת הכח האחרונה, כי זה מה שדרוש ממני".
לא להיות "האדם הגדול מספר אחת בעולם", אלא להיות הפוטנציאל מספר אחת שלי בעצמי, כי אם יש לי את הכוחות ואת היכולות, אני יכול ואני חייב לעשות זאת.
