רפורמת הגיור: עיתון 'המבשר' מיפה הבוקר (ה') את סעיפי חוק הגיור מהם עולה כי לאחר כניסתם לתוקף לרב הראשי כמעט ולא תהיה אחיזה על תהליך הגיור.
בין הסעיפים מתייחס החוק לועדת ההיגוי שתוקם ותופקד על ניסוח כללי הדיון בבקשות לגיור.
"בעוד היום, הרב הראשי הוא סמכות העל הקובעת את ניסוח כללי הדיון בבקשות לגיור, לאחר כניסתו של החוק לתוקף ראש הממשלה, יו"ר הוועדה לשירותי דת ח"כ מלינובסקי וחברי הוועדה הם יהיו החותמת האחרונה", מסביר מאיר ברגר, הכתב הפוליטי של "המבשר".
סעיף נוסף עוסק הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה. על פי החוק המוצע, השר הממונה, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת ההיגוי, רשאי להעביר את חבר ועדת ההיגוי מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר ועדת ההיגוי נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של ועדת ההיגוי (או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת).
"מדובר בסעיף שערורייתי שבא להצמיד לקיר את שני נציגיו של הרב הראשי", מסביר ברגר, "לאחר שהופקעה אחיזתו של הרה"ר על וועדת ההיגוי בשל ההרכב המגוון, במידה ושני נציגיו יחליטו לקיים מחאה מטעמים אידיאולוגיים ולהיעדר 3 פעמים, תהא הסמכות לראש הממשלה ולראש הוועדה לפטרם".
גם בכל הנוגע להקמת מותב מקומי, לרב הראשי יש אפס מעורבות, הוא אומר. "רב עיר מכהן רשאי לפנות למנהל בתי הדין המקומיים בבקשה להקים מותב מקומי של בית דין לגיור, אשר יפעל בשטח הרשות המקומית בה הוא מכהן, לפי העניין. מנהל בתי הדין המקומיים יבחן את הבקשה תוך 45 יום בהתאם לסעיף קטן (ג') ולאמות מידה שיקבע ראש מערך הגיור", לשון החוק.
ברגר: "מעבר לעובדה שמדובר בהמשך הפקעת סמכויותיו של הרב הראשי, מדובר בפגיעה עמוקה בכללי מנהל תקין. האם מנהל בתי הדין הוא שאמור להחליף את נשיא בית הדין הגדול?
החוק אף לא מציין איך ממנים איך ראש מערך הגיור. בעוד כיום ועדה שבראשה עומד הרב הראשי, נציב שירות המדינה, מזכיר הממשלה ושני נציגי ציבור היא שבוחרת את המנהל, בחוק אין התייחסות לכך. "מוביל לאפשרות של מינויים מסומנים".
