נשיאת בית משפט העליון השופטת אסתר חיות שלחה הבוקר (חמישי) מכתב חריג לחבר הכנסת דוד אמסלם, שבו היא כותב בין היתר כי "אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים".
את הדברים היא אמרה בתגובה לדבריו של אמסלם אתמול במליאת הכנסת אחרי שהאשים אותה ואת שופטי בית המשפט העליון באפליה נגד מזרחיים, והעלה שוב את הטענות כי הפוסקים שותים אלכוהול לפני הדיונים. היא הוסיפה כי "אני תוהה מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר".
המכתב המלא של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
שמעתי אתמול בצער את דברי הבלע שהשמעת מעל דוכן הכנסת כלפיי וכלפי חבריי השופטים ולא בפעם הראשונה.
רציתי לומר לך דוד אמסלם – במעברה שבה נולדתי ובשיכון הצפוף שבו גדלתי היו הרבה אמסלמים, מכלופים, ביטנים ועורקבים לצד מוסקוביצ'ים, הרשקוביצים ורביצים.
כילדים,שיחקנו יחד בשכונה ולמדנו יחד בכיתה, והחברות שצמחה בינינו כילדים חיה ונושמת עד היום, כי בחרנו באהבת אדם ובכבוד לזולת. ככה חינכה אותי סבתי המנוחה שגידלה אותי ואלה הערכים שהולכים איתי לאורך כל הדרך.
התחלתי את דרכי כשופטת בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב לפני 32 שנים, וזהו תפקיד שבלעדי אותה אהבת אדם, כל אדם, לא ניתן למלא אותו באמונה.
אז לא, אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים, ואני תוהה מנין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל-כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר.
וכן – אני בהחלט נהנית לשתות לפעמים כוסית של ערק טוב עם המשפחה והחברים, אבל אין לזה שום קשר לפסקי הדין שאני כותבת וכותבים חבריי. אלה נכתבים בדעה צלולה לחלוטין על פי הדין, וכמיטב היכולת והידע המשפטיים שלנו – רק זה.
הגענו רחוק בחיים, אני ואתה – אני לבית המשפט העליון ואתה היית שר בישראל והיום חבר כנסת. אני מאמינה שמהמקום שאליו זכינו להגיע יש לנו – לי וגם לך – חובה לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל ולא לזרוע פילוג והסתה. תחשוב על זה.
