"שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו" (ר"ה י"ח ע"ב).
כשצדיק נפטר בדור, אנחנו מפסידים, מעבר להכל, שני דברים משמעותיים מאוד.
הדבר הראשון, אין מי שישמור עלינו, אין מי שיגן עלינו, אין מי שבעמל התורה שלו, בתפילות שלו, ובברכות שלו יציל אותנו מכל האסונות ההולכים ומתרגשים עלינו יום יום ושעה שעה.
והדבר הנוסף, אין לנו עם מי להתייעץ, אין מי שיכוון אותנו, אין מי שיחזק אותנו.
אלו שני הדברים המרכזיים שהיו בבית המקדש.
כל מי שהגיע לבית המקדש יצא מחוזק יותר, וגם אם הוא הגיע חלש, היתה תפילה שהיתה מצילה אותו מהאסונות שהיו אמורים לבוא אליו.
כולנו נמצאים כעת בסכנה גדולה, אך באותה מידה, בפני כולנו נמצאת בימים אלו הזדמנות מאוד גדולה.
ההתמדה של הגאון הקדוש הרב חיים קנייבסקי, זכר צדיק וקדוש לברכה, הבקיאות שלו, הצדקות שלו, המופתים שהוא עשה, יראת השמים ודקדוק ההלכה הנדיר. כל אלו נמצאים עכשיו באוויר, ולכל אחד מאתנו יש זכות לקחת חלק, ולו הקטן ביותר, ולומר לקדוש ברוך הוא: "יחד ננסה להשלים ולו במעט, את החסר".
"יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
כאשר אדם רגיל נפטר מן העולם, שמו של הקדוש ברוך הוא כביכול מתחלל, כי יש מישהו אחד פחות שיהלל וישבח את הקדוש ברוך הוא.
ומה קורה כאשר זה אחד מגדולי ישראל? מה קורה כאשר מישהו שעשה כבוד לקדוש ברוך הוא יום יום, שעה שעה ושניה שניה נפטר מן העולם?
כבודו של הקדוש ברוך הוא מחולל!
התפקיד שלנו להחזיר, ולו במעט, את הכבוד הזה.
כל אחד מאתנו לוקח על עצמו משהו: התמדה עצומה, דקדוק בהלכה, יראת שמים, מעשה טוב אחד נוסף.
כל אחד לפי הרמה שלו, כל אחד לפי הסביבה שלו, כל אחד לפי ההתאמה האישית שלו.
ויחד נזכה, בעזרת ה', לקרב את קץ הגאולה, ובקרוב ממש נזכה לראות בביאת משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו,
וברוכים תהיו!
