פעם כשהרב הלך לטבול במקווה פגש אותו בדרך רבי איסר זלמן מלצר זצוק”ל, ושאל אותו האם רבינו שכולו קודש קודשים צריך לטבול במקווה? וענה לו רבי יוסף חיים, אם גוי מקיים את כל מצוות התורה קלה כבחמורה, אינו יהפוך ליהודי על ידי זה ואפילו אם ימול יזדקק לטבול, ורק הטבילה תהפוך אותו מגוי ליהודי, יהודי שיטבול על אחת כמה וכמה שיתעלה ויטהר לאין שיעור.
נוהג היה רבינו להתענות שני וחמישי בכל השובבי”ם, אך רופאו האישי דאג לבריאותו ולכך המציא לו בכל פעם איזו ברית שיהיה שם סנדק בכדי שיוכל לאכול. בבחרותו נהג להתענות בכל עשרת ימי התשובה, אך פעם הגיע לרבו הרב מבריסק ורבו חש בו שהוא מתענה, ודחק בו לאכול ואמר לו שאין ראוי שכזה ת”ח יסבול, ומאז הרגיש שאין דעת רבו נוחה שיתענה בעזרת בעשרת ימי תשובה ופסק ממנהגו זה.
אמר רבינו זצוק”ל כתוב “ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה” שגימטריה של ציון במשפט תפדה הוא 1076 כמספר תלמוד ירושלמי, וגימטריה של ושביה בצדקה הוא 524 כמספר תלמוד בבלי. והיינו שנגאל בזכות לימוד תורה שזה תלמוד בבלי וירושלמי.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו אמן!
