שלום וברכה מורי ורבותי!
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון!
ימי חול המועד, מה פירוש צמד המילים הללו "חול המועד"?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! אני לא מסתפק ביום חג אחד איתך, אני גם לא מסתפק בשביעי של פסח. אני רוצה שבאמצע, בכל יום, יהיה לך חג פרטי. אבל לא חג שבו אסור לך להדליק אש, לא חג שבו אסור לך לעשות מלאכה, אבל עדיין זה חג".
במה זה מתבטא?
רק מה ששייך למועד עצמו, ורק מה ששייך להנאות הפרטיות שלך. או "דבר האבד", כלומר, דבר שאם לא תעשה אותו במועד אתה עלול להפסיד ממנו, כי לאחר המועד לא תוכל להשלים אותו. את הדברים הללו, מותר לך לעשות.
כל היתר, אל תעשה בשום פנים ואופן! כי אני רוצה לחגוג איתך. שב, ותאכל טוב, תבלה יחד עם המשפחה סביב השולחן, תבלה יחד עם המשפחה בטיולים, תבלה איתם יחד בלימוד התורה הקדושה. תעשה הכל, אבל תזכור שאתה נמצא עכשיו בחופש, נופש, שנופל עליך משמיים, בכפיה אמיתית.
כי הקדוש ברוך הוא רוצה אותך רגוע ושליו.
הקדוש ברוך הוא מכיר אותנו, הוא יודע עד כמה אנו עסוקים וטרודים, ועד כמה "יש לו מנה, רוצה מאתיים, יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות" (עפ"י המדרש בקהלת רבה פרשה א', אות י"ג).
ולכן אף אחד מאתנו לא באמת לוקח חופש אמיתי בכזו רמה. כאן זו ההזדמנות שלך.
לכן, גם אדם שיש לו כמה ימי חופשה בשנה אותם הוא יכול ליטול ממקום העבודה, אמור להתחיל את אותם ימי חופשה דווקא בימי חול המועד, בהם כולנו מצווים לשבות בבית, בהם מלאכה מיותרת ואסורה לחלוטין!
אפילו אם אתה רוצה לכתוב משהו באותיות אשוריות מובהרות ויפות, זה מיותר, זה לא שייך למועד, אל תעשה את זה היום. על כתב כמו שלנו יש מקילים, אבל גם בזה, יש מחמירים שלא לכתוב בשום פנים ואופן, אלא אם כן מדובר בחידושי תורה, או משהו שחושש שישכח לאחר מכן אם לא יכתבם כעת.
אלו ימים קדושים, ימים נעלים, ימים של נופש, חופש, ושלווה אמתיים, ימים של שלוות הנפש.
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "שב ותלמד, היפגש עם בני המשפחה, צאו ביחד ותהנו, תראו אלו את אלו, ללא עול של עבודה או מלאכה".
ויחד בעזרת ה' נעבור את הימים הללו בבחינת "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים טז, טו).
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
