קֶצֶב הוא מושג יסודי במוזיקה, בריקוד ובשירה. מושג הקֶצֶב מקיף את כל יחסי הזמן במוזיקה. ניתן לומר שהוא המכלול המורכב מ-משך, מִפְעָם, טמפו, משקל, ומיקצב. יחד עם זאת אין לו הגדרה פשוטה. מושג הקצב נוגע במתמטיקה בפילוסופיה ובפסיכולגיה וההגדרה שלו, בהתאם, אינה מדוייקת.

משך

אנו מבחינים למעשה בין שני סוגי מימדים: מימד המרחב ומימד הזמן, למשל חפץ יכול להימצא קרוב או רחוק (מימד המרחב) ואירוע יכול להתרחש לפני או אחרי (מימד הזמן).

אחד המאפיינים של האומניות השונות הוא המימד שבו מאורגן חומר הגלם. למשל, באמנות הציור, חומר הגלם צבעים וצורות מאורגן במימד המרחב, לעומת זאת באמנות המוזיקה חומר הגלם: מאורגן הן במימד המרחב: תדר הצליל והן במימד הזמן: משך הצליל.

גורם הזמן במוזיקה הנו כמובן גורם ראשוני, כי הרי מושג הצליל אינו קיים ללא מושג הזמן. יתר על כן גורם הזמן (המשך) הוא אחד הגורמים החשובים בעיצוב היצירה המוזיקלית, כך שבכל יצירה מוזיקלית קיים ארגון כלשהו של צלילים וצירופם במימד הזמן.

יחידת מפעם

תנאי מינימלי לארגון קיצבי הוא קיום יחידת המפעם (או בכינויה המוכר "פעמה"). יחידת המפעם מכילה למעשה משכי צלילים יחידים או קבוצות צלילים המהווים כפולה שלמה של יחידה מסויימת:

דוגמא של משכי צלילים יחידים : תו שלם = לשני חצאים.. תו הרבע = לשתי שמיניות .. וכדומה
דוגמא של משכי קבוצת צלילים : רבע מנוקד המפוצל ל-שלוש שמיניות, או שתי שמיניות המתפצלות לארבעה חלקי שש-עשרה וכו..

פעמות- יצירת סרגל על ציר הזמן מתאפשרת באמצעות תופעה ביאולוגית מיוחדת הקיימת בגופנו: דופק, תופעת הדופק מוכרת לנו גם מתנועות גוף פנימיות כמו (דופק הלב) וגם מתנועות גוף חיצוניות כגון (צעדים ,מחיאות כפיים תיפוף)..

אנו יכולים לשלוט במהירותן של תנועות הגוף החיצוניות , כלומר, ללכת מהר יותר או למחוא כף מהר יותר, או לתופף מהר יותר , אך יחידת הדופק (דופק הלב) הינה יחידה קבועה ומוגדרת מראש של 60 פעמות בדקה. קצב פעימות לב נורמטיבי.

כאשר אנו מאזינים למוזיקה, אנו מסוגלים לחוש בדופק הפעמות ולהתחבר אליו תוך כדי האזנה למוזיקה נוכל בקלות למחוא כפיים או לרקוע ברגל או לרקוד לרצף של הקשות אחידות בתיאום מושלם עם המוזיקה המנוגנת.

לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<