שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום, א' אייר, ב' דראש חודש אייר.
שימו לב טוב!
בכל ראש חודש אנו שמחים, מתלהבים, מאושרים, חוגגים, מנסים לעשות משהו מיוחד יותר מתמיד, לסעוד סעודת ראש חודש, ואפילו מוסיפים בתפילה ובברכת המזון "יעלה ויבוא".
על מה ההתלהבות?
הרי יש לנו חיים כל כך יפים, מורכבים וארוכים. וכל חודש אנו מנסים להתחיל כביכול, התחלה חדשה.
אם כך, אולי בכל שבוע נתחיל התחלה חדשה? אם כך אולי אפילו בכל יום נתחיל התחלה חדשה?
התשובה היא, חד משמעית כן!
רבותינו מלמדים אותנו בגמרא הקדושה (ר"ה ט"ז ע"א), שאלמלא זה שהיינו מאמינים שהקדוש ברוך הוא דן את האדם בכל יום, לא הייתה סיבה להתפלל לרפואתו של חולה.
כי היינו אומרים: "למה שנתפלל עליו? הרי זה נגזר עליו או בתחילת חייו, או במקרה הקרוב ביותר, בראש השנה האחרון. מאז ועד היום אין עוד בית דין בשמים שדן את האדם, ממילא אין צורך להתפלל על אדם חולה, כי אין תועלת בכך".
מכך שאנו מתפללים על אנשים חולים, ובעזרת ה' גם רואים ניסים, ורואים איך הם מבריאים, אנו לומדים שאדם נידון בכל יום.
זה אומר שבכל יום יש מישהו שם למעלה שיושב ובודק מה קורה לך, כמה מעשים טובים עשית, כמה מעשים טובים עוד יותר ביצעת, ואלו תפילות התפללת, ולפי זה פוסק וגוזר עליך מה שצריך להיות.
לא משנה מה היה אתמול, לא משנה באיזה מצב הלכת לישון. קמת היום לבוקר חדש, כבר היום יש לך התחלה חדשה.
זה נכון בכל יום, זה נכון בכל שבוע, וזה נכון בכל ראש חודש.
ההתחלה החדשה הולכת ומחדשת לכל אחד מאתנו את החיים. צריך רק להאמין בזה, צריך רק להביא סיבות טובות לבית דין של מעלה לגזור עלינו גזירות טובות.
ובאותו רגע זוכים שראש השנה הפרטי שלנו יהיה היום, אתמול ושלשום, בדיוק כפי שהוא יהיה מחר או מחרתיים.
כי אנו בדיוק אלו שמחליטים איזו איכות חיים תהיה לנו. וזה נגזר משני דברים: מהמעשים שלנו, ומהתפילות שלנו.
נשקיע בדברים הנכונים והאמיתיים, ונזכה ליום טוב בכל יום.
ברכת הצלחה רבה לכולנו, חודש טוב ומבורך,
וברוכים תהיו!
