לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
כשהתבצעה סריקה של המוח בזמן שהנבדק האזין למוזיקה החוקרים ראו "זיקוקים". הזיקוקים שהופיעו בבדיקה התחזקו כאשר הנבדק ניגן בכלי נגינה.
במה כל כך שונה נגינה בכלי מסוים מפעולות אחרות שיש לה השפעה כזו על המוח?התשובה לכך היא שבזמן שאנחנו מנגנים כל החלקים במוח פועלים בו זמנית.
בייחוד החלקים שאחראים על הראייה, על השמיעה ועל עיבוד מידע שמגיע מכל החושים ושליחת פקודות לשרירים.
לכן אפשר לומר שנגינה היא למעשה זמן "פעילות גופנית" בשביל המוח, שכל כולו עסוק בכמה פעולות באותו הזמן: האזנה, קריאת התווים וביצוע מה שכתוב בתווים בצורה מדויקת ככול הניתן. נגינה ברציפות במשך שנים יכולה לעזור ליישם את פעילותו של המוח בזמן נגינה בכלי לתחומים אחרים ואפילו בשגרת היומיום.
ההבדל העיקרי בין האזנה למוזיקה לבין נגינה הוא שהאחרונה דורשת יכולת מוטורית, הנשלטת על ידי שני חצאי המוח: השמאלי שחושב במילים ואחראי על פתרון בעיות, והימני שחושב באמצעים ויזואליים ובעל אינטואיציה.
לשם ביצוע בכלי נגינה נדרשת יכולת קריאה וניתוח המגיעה מהצד השמאלי, בשילוב עם יצירתיות והוספת רגש לנגינה המגיע מהצד הימני.
שילוב שני החצאים בפעולה מחזק את הקשר ואת יכולת העברת המסרים ביניהם, מה שמאפשר למוזיקאים יכולת פתרון בעיות גם בלימודים וגם במצבים חברתיים.
בנוסף לכך, מכיוון שנגינת מוזיקה (אך בייחוד הלחנה) דורשת בניית בסיס, הבנה של הרגש בבסיס היצירה או השיר והולכה נכונה של ההרמוניה והמלודיה כדי להביא את הרגש לידי ביטוי, למוזיקאים יש גישה בתחומים ועיסוקים הדורשים תכנון מראש, אסטרטגיה ושימת לב לפרטים יחד עם תהליכים קוגניטיביים (עיבוד, רכישה ויישום של מידע) ומצבים עם היבטים רגשיים.
כל זאת, בנוסף ליכולת אחסון והעלאת זיכרון גבוהה, הם כישורים שהמוח צובר "ומתאמן" בהם בזמן שהנגן מתאמן בכלי שלו, שכן כאמור בזמן הנגינה כל האזורים במוח משתתפים והקשר ביניהם מתחזק.
לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
באדיבות אליה הלוי
