הדרך שהובלתי כראש הממשלה: לא לריב עם כל העולם ללא צורך, אך גם לא להתקפל ללא צורך. אין שום מקום או היגיון להציף מחדש את רעיון המדינה הפלסטינית.
לממשלה בראשותי היו לא מעט הישגים מדיניים: שמרנו על יחסים טובים וחמים עם ממשל ביידן, נהננו משנה של פריחה ביחסים עם מדינות אירופה, העמקנו את היחסים עם מדינות ערב, קרובות ורחוקות, וכל זה – בלי ויתורים ביהודה ושומרון, ויתורים שללא ספק יעמידו בסכנה את בטחונה של מדינת ישראל.
ראו, החכמה היא לא לריב עם כל העולם לשם המריבה, ומנגד, לא להתפרק מנכסינו כדי להתנחמד ולמצוא חן בעיני אומות העולם. החכמה היא לעמוד על האינטרסים שלנו, על ביטחוננו, להסביר את עמדתנו באופן משכנע, ולשמור על יחסים טובים עם מדינות העולם.
צריך לומר את הדברים כהוויתם: אין מקום למדינה נוספת בין הים לירדן. לא רק בשל זכותנו על הארץ. גם ברמה הפרקטית, אין שום היתכנות או תוחלת למהלך מדיני עם הפלסטינים.
אגב, על מי אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על פלסטינים? על חמאס, שזוכה לתמיכת רוב הפלסטינים?
על הג'יהאד האסלאמי? על אבו מאזן שבזמנו הפנוי מכחיש שואה ומשלם לרוצחים? הם עצמם מסוכסכים עמוקות ורחוקים שנות אור ממשילות.
על הג'יהאד האסלאמי? על אבו מאזן שבזמנו הפנוי מכחיש שואה ומשלם לרוצחים? הם עצמם מסוכסכים עמוקות ורחוקים שנות אור ממשילות.
לכן, סיסמאות ריקות כמו "שתי מדינות", צריכות להשאר בשנות ה-90, יחד עם הרבה אופנות אחרות שעברו מן העולם.
הממשלה בראשותי הביאה את השנה השקטה ביותר לעוטף עזה.
מול הרשות הפלסטינית קיימנו תיאום בטחוני ועשינו ככל שביכולתנו על מנת להביא לשיפור בתנאי החיים של האוכלוסיה: מעברים, היתרי עבודה, פרוייקטים תשתיתיים.
אבל כראש ממשלה הבהרתי בכל דרך שמשא ומתן מדיני פשוט לא עומד על הפרק. לא העלתי בדעתי לפגוש את אבו מאזן, שמא יתפתחו ציפיות לא ריאליות שעלולות להביא לאכזבה ולתגובת נגד אלימה, כפי שקרה בעבר.
ההיסטוריה הוכיחה שתא שטח שאנחנו מפנים – הופך מיד לקן טרור. אזרחי ישראל נמצאים כבר שנים תחת איום טילים ורקטות של חמאס מעזה. נסתדר גם בלי איום דומה על לב המדינה מיהודה ושומרון.
מדינות באזור שמייצאות טרור וחוסר יציבות יש מספיק. אין צורך לברוא עוד אחת, יש מאין. הממשלה בראשותי עשתה את מה שנראה בלתי אפשרי: שמרה על רוח טובה וחיובית מול העולם, תוך שהיא הודפת לחצים ושומרת בקנאות על בטחונם של אזרחי ישראל ועל ארצנו.
זה לא פשוט, צריך להתאמץ, אבל הוכחנו שזה אפשרי.
השנה היא 2022, לא 1993. גם ידידי האמת של מדינת ישראל לא מצפים מאיתנו להתפשר על בטחוננו ועתידנו. אין שום סיבה להתנדב לכך.
