הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, בראשות חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד), חידשה הבוקר (שני) את דיוניה. הוועדה חידשה את פעילותה, לאחר שבשבוע שעבר נרשם בה עימות בן השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, למפכ"ל קובי שבתאי. במהלך הדיון, נרשמים לא אחת עימותים בין יו"ר הוועדה לחברי הקואליציה היוצאת, בטענה מצידם כי הוא לא מאפשר להם להתבטא.
בפתח הדיון, חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) הוצא מהוועדה לאחת שביקר בחריפות את הצעת התיקון לחוק. "השינוי הוא מאוזן. אם הטיפול בחקירות נסחב באופן מגמתי ע"י המשטרה, זה תפקידו של השר לבוא ולהגיד שיש לטפל בדברים האלה. אסור שתהיה סחבת בדברים האלה. הסמכות של המשטרה תישאר, אבל מעליה תישאר הסמכות של השר לבוא ולהגיד: 'חברים עד כאן'", ציין השר המיועד לביטחון פנים איתמר בן גביר.
יו"ר הכנסת היוצא מיקי לוי, תקף: "המהלך הזה נובע מהפחד של נתניהו מחבר הכנסת בן גביר, שמאיים שאם החוק הזה לא יחתם לפני השבעת הממשלה, לא תהיה ממשלה. הסעיף שמוצע פה".
חבר הכנסת גדי איזנקוט, אמר: "חוק פקודת המשטרה דורש שינוי. השורה התחתונה שעולה פה היא שהדבר הזה דורש המון זמן ומחשבה, אני לא בטוח שמבינים את הסוף מה המשמעות בהשוואה שבין הצבא למשטרה בנושא הזה, אני מציע לדחות את זה".
בנוסח המתוקן של הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, מציע השר המיועד שורת סעיפים, בין היתר: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה"; "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה".
"כפי שאמרתי, הגעתי לדיוני הוועדה לשמוע בלב פתוח ונפש חפצה ובניגוד למציעי חוק אחרים מהממשלה היוצאת, ישבתי שלושה ימים רצופים בועדה כדי לשמוע את כל העמדות השונות", כתב בן גביר בהודעה שפרסם מטעמו. "מחד גיסא השתכנעתי כי ניתן להדגיש גם בחוק שהמפכ"ל יהיה הדרג הפיקודי העליון וכי יש לשמוע את היועצת המשפטת טרם קבלת החלטה בעניין החקירות, אך מאידך אני עומד על כך שהמפכ"ל כפוף לשר וכי לשר גם תהיה יכולת להשפיע על המדיניות הכללית בעבירות כמו פרוטקשן ובריונות וגם למנוע סחבת ולהביא לכך שטיפול בתיקים לא יגרר במשך שנים".
בן גביר הוסיף: "ועדת מירון נתנה זימון לשר אוחנה כי לשיטתה לא התערב מספיק בעבודת המשטרה ולא בחן חלופות. לא יכול להיות שיידרשו מהשר אחריות, אך בלי לתת לו סמכות. הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מאפשרת לשר המיועד לקבל סמכות, לקבוע מדיניות ומאזנת את הערכים השונים ואת סמכותו של המפכ"ל לנהל את המשטרה".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, הביעה בוועדה את התנגדות הגורמים המשפטיים לנוסח הסופי של בן גביר: "הצעת החוק בנוסחה הנוכחי פוגעת בעקרון עצמאות שיקול הדעת של המשטרה ופותחת פתח רחב לכניסת שיקולים פוליטיים לפעילות אכיפת החוק. זאת לאחר שהמציע דחה דרישות עקרוניות של הייעוץ המשפטי לממשלה, שנועדו לשמור על עצמאות המשטרה בהפעלת סמכויותיה".
"בשל מורכבות הנושא, ראוי לקדם את הצעת החוק על יסוד עבודת מטה ממשלתית מסודרת, ולא בחקיקת בזק, ערב הקמת הממשלה. בצד זאת, ובהינתן ההחלטה לקדם חקיקת בזק על אף העמדה המשפטית כי יש בדבר להוות פגם, היועצת המשפטית לממשלה מציעה נוסח המתבסס על דוח ועדת צדוק, שהיא כאמור ועדה ציבורית שהוקמה לבחינת נושא זה בדיוק", הוסיפה עו"ד מררי.
עו"ד מררי הוסיפה כי: "ועדת צדוק ערכה בדיקה מקיפה של הנושא, ומצאה להמליץ לממשלה להסדיר את יחסי שר הבטפ ומשטרת ישראל על פי שני עקרונות יסוד: הראשון הוא שהשר ממונה על משטרת ישראל. השני היא שמשטרת ישראל חייבת לפעול בעצמאות מלאה בעת הפעלת כוח וביצוע חקירות, ואין עליה מרות זולת מרות החוק".
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, בראשות חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד), חידשה הבוקר (שני) את דיוניה. הוועדה חידשה את פעילותה, לאחר שבשבוע שעבר נרשם בה עימות בן השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, למפכ"ל קובי שבתאי. במהלך הדיון, נרשמים לא אחת עימותים בין יו"ר הוועדה לחברי הקואליציה היוצאת, בטענה מצידם כי הוא לא מאפשר להם להתבטא.
עם פרסום תגובת עמדת הייעוץ המשפטי – בן גביר תקף בחריפות את היועמ"שית בהרב-מיארה: "היועצת המשפטית לממשלה טועה לחשוב שהיא ראש ממשלה שעל פיה יקום או יפול דבר ולא זה המצב. תפקידם של היועצים המשפטיים הוא לייעץ ותפקידו של השר להתוות מדיניות. עם האחריות באה הסמכות. אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות. איך מלומדים, פוסקים שונים, שופטים, בתי משפט ועדות חקירה כולם כולם ביקשו את השינוי הזה ורק היועצים המשפטיים מערימים קשיים כאילו הם האופוזיציה של השר".
