בפרשת משפטים מלמדת אותנו התורה, בין היתר, גם את דיני העבדים. כל גננת שבאה לספר על הפרשה מגישה דווקא את עניין רציעת אוזנו של העבד שאינו רוצה לצאת לחירות: "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם".
אברומי ויינברג בדרכו המיוחדת, לוקח את המושג עבד נרצה והופך אותו לדיאלוג בין הנרצע לנרצה. שיר שפותח פתח למחשבות על משמעות המילה 'נרצע', זה טוב או רע?!
ממשיכה התורה ומזהירה אותנו על אופן היחס שאנו אמוירם להתייחס ליתום ולאלמנה: "כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן. אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ–כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ".
הקב"ה מזהיר אותנו שאם יצעק אליו היתום, הוא ישמע את צעקתו. בגלל שהקב"ה הוא 'אבי יתומים' כפי ששר 'מיילך קאהן' מתוך ה'וייתן לך' הנאמר במוצאי שבתות:
בין היתר מובאת בפרשת משפטים מצוות העלייה לרגל – "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה". יאיר לוי לקח את מילותיו של הראי"ה קוק: 'שמה נעבוד אלוהינו בחדווה, בגילה וברננה, שמה נעלה לִרְגָּלֵינוּ, שלוש פעמים בשנה', ויחד עם אליעזר בוצר הוא מגיש לנו את השיר: 'ממדבר מתנה'.
שיר זורם ורגוע, שמשתלב היטב עם קולו הפשוט של יאיר לוי, ובתוספת הקולות השניים וקולות הליווי ברקע של אליעזר בוצר, זה הופך להיות שיר שלאחר ששומעים אותו, שוב הוא לא יוצא מהלב כל כך מהר.
לשיר מצורף קליפ לא פחות ממדהים שצולם בפוזיציה הפשוטה ביותר שיכולה להיות, אך בטכניקה מדהימה של הקרנה – אנו מקבלים את כל ההתרחשות והממסרים על פניהם של הזמרים:
עד כאן כמה טעימות קצרצרות מפרשת השבוע, בשביל לטעום ולהרגיש את הפרשה כולה – תצטרכו לקום בשבת בבוקר ולהגיע לקריאת התורה בבית הכנסת.
שיהיה שבת שלום ומבורכת!
"מרגיש כמו משוגה" *משוגע
חחח
אם כל היצירה וההבנה קשה לי עם זה שאתה מחבר את זה לפרשת השבוע