ניגון זה חובר על ידי הרב דוב (בערל) מויסייב שהיה ׳משכיל׳ ו׳עובד׳ מפורסם, והתגורר בעיירה החסידית קרמנצ׳וג שבאוקראינה. שם נמנה על חבורת החסידים – ה׳בעראלאך׳, שהיו מפורסמים בהשכלתם בחסידות ובעבודת ה׳ שלהם.
בחג השבועות תש״ד ביקש האדמו״ר הריי״צ לנגן את הניגון, ואמר על ר׳ דב מויסייב: ״הוא היה בעל לב רחב וכשהיה מתפלל היה משפיע באופן תפילתו אפילו על גוי, ועל ידי תפילתו עשה הרבה בעלי תשובה״.
מעניין לציין, כי באחד ממכתביו פנה האדמו״ר הריי״צ בבקשה להוציא לאור ספר שיכלול את התווים של ניגוני רבותינו נשיאנו, וכן את הניגונים שחוברו על ידי חסידים ונוגנו לפני האדמו״ר המהר״ש, ובינהם ניגון זה.
ניגון זה הוא ניגון קיז בספר הניגונים.
