פרויקט חג: כך הפך ההייטק ללהיט הגדול בתחום השידוכים

הציבור החרדי הולך ומתפתח בעשור האחרון למימדים כה גדולים שאף גרמו לבהלה גדולה בציבור החילוני שחש כי הציבור החרדי עומד יחד עם הציבור הדתי לשנות את אורחות חייו ולהטמיע תכנים יהודיים במערכת החינוך.

מקודם

מנהל עמותה, מגייס כספים, מרגיש משועבד לתורמים? הגיע הזמן לגייס כמו בן חורין!

מקודם

השליימזל שהפך למיליונר

מקודם

"אחרי 60 שנה של מהפכה תלמודית – גרסה 32 של פרויקט השות זמינה לרכישה!"

מקודם

כשמנהל הבנק פתאום מביא לך עוגה בפגישה

 הגידול הטבעי והמבורך הציף מחדש את סוגיית יוקר המחייה שעלתה לא אחת על שולחנם של גדולי הדור. הסוגייה הבוערת הדירה בעבר וגם בהווה שינה מעיניהם של גדולי ומאורי הדור אשר מנווטים ברוח חכמתם ותבונתם את קהל יראי השם המשחרים השכם והערב לפתחם ומבקשים עיצה ומזור למצוקתם.

 
איש איש וטרדתו עלו ובאו לביתו של מרן הרב שטיינמן זצוק"ל, עם בקשה אחת שתפתור עבורם את בעיות בשלום הבית. פרנסה.

ידוע ומקובל ממרנן ורבנן ראשי הישיבות מפיהם אנו חיים שיש לחנך את בני התורה לחיות מתוך חיי דחק ולא להעדיף חלילה חיי מותרות. עם זינוק מחירי הדירות, נאלצו רבים מהזוגות הצעירים ליטול על שכמם הלוואות ענק שרק הלכו ותפחו עוד יותר עם עליית הריבית. המצוקה הלכה וגברה עם התייקרות המחייה. משפחות רבות נאלצו לחיות מתוך הדחק, רבים חישבו ושיקללו כל קנייה בסופר מרקט.  

בדיוק בנקודה הזאת החלו בסמינרים החרדים לשלב לימודי הייטק. יותר יותר נערות חרדיות מצאו את עצמן ביום בהיר משתלבות בתחום שהיה עד כה נטע זר במגזר החרדי שעבר מהפכה של ממש. מגמות הוראה וגננות שהיו נחשבים בעשורים הקודמים לפופולרים נסגרו או נחתכו על אחת לטובת הלהיט החדש העטוף לכאורה בצלופן ארוז ומושלם. 

קולמוסים רבים נשתברו ובדיחות רשת צצו ועלו כפטריות לאחר התן ביס על ההטבות והפינוקים לעובדי הייטק. סיפורי האגדות על "30 סוגי גלידות" לא נולדו בחלל ריק. עובדי הייטק רבים מתהלכים ברחבות מגדלי הענק בגאוות יחיד עם כרטיסי התן ביס ונהנים מפריוולגיה על אחיהם עמלי הכפיים. 

יש לציין כי בעבר יעץ רבה של מודיעין עילית הגר"מ קסלר להורים שמוטב להישאר בתחום ההוראה מאשר להשתלב בלימודי ההייטק, וכי יש להסתפק במשכורת זעומה. אולם, בחודשים האחרונים זה הפך לטרנד מדבק. אם בעבר הלא רחוק בחור ישיבה ממוצע היה דורש סידור מלא  כיום הדרישה לבחורה שלומדת או עובדת בתחום ההייטק, רק הולכת ומתעצמת.

יצאנו לבדוק עם שדכני המגזר מה הם חושבים על התופעה ההולכת וחוצה מחנות. תחילה שוחחנו עם אליעזר סיימון, שדכן צמרת בבני ברק, הלה סגר לא מעט שידוכים בשנים האחרונות, וכעת, הוא נתקל בצונאמי של פניות מצד הורים שדורשים אך ורק מתכנתות,  או במקרה הפחות טוב אדריכליות. "רוב הבחורים היו מעדיפים הייטקסטית, וזאת משום כי היא תביא משכורת שתאפשר לחתן שלה לשבת וללמוד בלי דאגות", הוא מספר למגזין חג הפסח של 'המחדש' ,"אבל רובם מבינים שזה בעיקר שאיפה ותקווה בשל כך שרוב החרדיות אינם עובדות בהייטק. בסוף, חלקם מתפשרים על מקצוע אחר אבל בתנאי שיש הבטחה שתאפשר קניית דירה". 

סיימון גם מספר על כך שהורים רבים נאלצים לשלם לבנותיהם מאות אלפי שקלים עבור "המתמיד המיועד". לפעמים הסכומים עוברים את המיליון שקלים. ידוע לי כי בסמינרים רבים יש דרישה מוגברת ללימודי תכנות. זה משהו בקנה מידה היסטרי, אבל לא כולם מתאימות לתפקיד הרם.

שדכנית אחרת שהעדיפה לא להזדהות אבל לצורך העניין נקרא לה 'שושנה'. ובכן, שושנה השדכנית מספרת כי הסיטואציה החדשה גורמת לכך שמלא בחורים נתקעים בשידוכים כי יש להם דרישות חדשות והצעות שפעם היו אטרקטיביות נפסלות על הסף. באם בחורים ימשיכו לפסול הצעות של גננות, זה עלול ליצור אינפלציה בשוק. 

אז כמה חרדים וחרדיות הצטרפו לתחום ההייטק?

איציק קרומבי, מנהל תוכנית מיגו להכשרת גברים חרדים להייטק, שאחראי בין היתר על מהפכת ההייטק במגזר,  מספר בראיון גלוי לב על המגמות: נכון להיום, הציבור החרדי עדיין מיוצג בשיעורים נמוכים מאוד בהייטק הישראלי. לפי דוח "תמונת מצב" של רשות החדשנות, בשנת 2022, מכלל השכירים בהייטק, 0.8% בלבד היו גברים חרדים, ו- 2.1% בלבד היו נשים חרדיות. כך שבסך הכל, חרדים וחרדיות תופסים כ- 3% בלבד מכלל המשרות בענף.

"אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה", סבור קרומבי. "בין השנים 2014-2022 מספר הנשים החרדיות השכירות בהייטק, עלה בכ-180%, מ-3,000 ל-8,500", הוא מרחיב על הנתונים. זהו קצב צמיחה מדהים שהוא פי שלושה מהצמיחה של נשים מכל מגזר אחר! ועדין, ייצוגן בהייטק נמוך בהשוואה למגזרים אחרים.

 האיש שהניע את מהפכת ההייטק מדבר מעמקי ליבו על פרויקט חייו. "שילוב חרדים בהייטק הוא היום פרוייקט לאומי. המדינה רוצה בכך כי היא מבינה שחרדים שיעבדו בהייטק יתרמו היטב לכלכלה. חברות הייטק מעוניינות בכך כי הן מודעות ליתרונות שבגיוון העובדים ומחפשות הון אנושי איכותי לגייס לשורותיהן ובעיקר, נשים חרדיות וגברים חרדים מעוניינים בכך כי הם מבינים שבהייטק ישנן הזדמנויות לתעסוקה איכותית ופרנסה מכובדת, שהולמת את אורח החיים החרדי. לפני פחות משנה פתחנו את תכנית מיגו, שנועדה לשלב גברים חרדים בתעשיית ההייטק. הופתענו מהביקוש העצום. אלפי מועמדים ביקשו להרשם בכל מחזור. לאחר מיון קפדני נבחרו המתאימים ביותר ללימודים ולמקצוע התיכנות". 

 קרומבי עונה לשאלתנו על הביקוש המטורף מצד בחורי ישיבה בשידוכים שדורשים מתכנת וגם בכיוון ההפוך: "לפני כשלושה חודשים קיבלתי מייל משדכנית המבקשת את רשימת הרווקים שבתוכנית, עבור בחורות שלדבריה מעוניינות בהייטקיסטים. גם באופן פרטני יותר".

קרומבי מסכם את הסוגיה ואומר כי "ידוע לי שגם בצד השני של שוק השידוכים ישנה מגמה דומה". לדבריו, "אם בעבר הבחורות המבוקשות היו אלו בעלות תעודת הוראה ומקצועות מסורתיים, היום בחורים (והוריהם) מחפשים בחורות שלומדות או עובדות בהייטק. השיקול הוא פשוט. משפחה חרדית ממוצעת סומכת על פוטנציאל ההשתכרות של האישה. בין אם הגבר אברך ובין אם הוא עובד, יוקר המחיה וגודל המשפחות בלעה"ר מחייבים את האישה לעבוד בעבודה שמביאה פרנסה בהרחבה. כאשר הורים שוקלים איזו בחורה תוכל לעמוד לצד בעלה, עזר כנגדו בפרנסת הבית, הם בהחלט מעדיפים בחורות מוכשרות להייטק, שלהן פוטנציאל השתכרות גבוה מכל משרה אחרת במשק".

מחר בחלק ב'. ואת לחצנו