הפרשן הפולטי של ישראל היום מתי טוכפלד חושף הבוקר: כי את השבוע הראשון של חידוש פעילות הכנסת ניצלו רבים מאותם בכירים כדי לבדוק את השטח, לבחון את יחסי הכוחות וגם את סיכוייהם בתוך הסיעה עצמה, מתוך הערכה כי סיעת הליכוד היא שתמנה את ראש הממשלה הבא, אם נתניהו יתפטר.
לדבריו, לא בטוח שהערכותיהם לגבי פרישתו המוקדמת של נתניהו מבוססות, אבל השיח על כך בתוך המפלגה החל במלוא העוז. חלק מאלה הרואים את עצמם מועמדים כיורשים כבר נפגשו עם שרים וחברי כנסת, הבהירו בפניהם את כוונותיהם להתמודד וביקשו את תמיכתם.
מהפגישות הרבות ותוכנן עולה כי רשימת המועמדים לא קטנה כלל: אלי כהן, יריב לוין, ישראל כץ, אמיר אוחנה, ניר ברקת, דני דנון, אבי דיכטר – כולם במרוץ ליום שאחרי נתניהו.
הפרשן מסביר כי הוכחות של ממש לכוונותיו של נתניהו לפרוש כנראה אין למבקשים לרשת את מקומו, אבל ראיות נסיבתיות יש למכביר. נתניהו נראה להם טרוד, לאה, ובעיקר חסר חשק.
העיסוק בצמרת הליכוד בנושא ירד כבר לרזולוציות של האם הבחירות למחליפו של נתניהו יתקיימו בסיעה, ואם כן, מהי הסיעה? השרים שהתפטרו מהכנסת הם בסיעה? או הח"כים הנורבגים שהחליפו אותם? האם ראש הממשלה הבא יהיה קבוע עד לבחירות לכנסת או רק עד לפריימריז לתפקיד היו"ר? היו גם הצעות להעמיד בראשות הממשלה מועמד מוסכם זמני, שלא יוכל להתמודד בפריימריז, וזאת כדי למנוע עימותים שעשויים להפיל את הממשלה.
הוא מציין כי "לא מעט רואים גם בקידום הרפורמה וגם בבלימתה העברת מסר מצד נתניהו למערכת המשפט לבוא ולדבר איתו. לא על הוועדה למינוי שופטים, אלא על תיקי האלפים. רבים ממתנגדיו כבר פתחו בקריאות לסיים את הסיפור איתו – העיקר להשתחרר משלטונו. אפילו אהרן ברק תומך בכך. להערכת בכירים בליכוד, הרגע שבו עסקה תתברר כדבר הכי נוח לשני הצדדים הולך ומתקרב. אולי אפילו כבר הגיע".
