"בילדותי לא קיבלתי מילות אהבה מהוריי, היום כאבא אני משתוקק להעניק לילדיי, הלב מלא במילים כמו ‘אני אוהב אותך׳ וכדומה, אבל הפה מסרב לאומרם, משהו פנימי חוסם אותי״, כך מספר א. בעת טיפול אצל מרדכי רוט, מה שהביא אותו לכתוב את השיר שלפניכם.
רוט פנה אל דייויד טויב להשלמת מלאכת הכתיבה וההלחנה במטרה להוציא יחדיו את השיר בדואט.
מרדכי רוט מספר: ״זה שיר פסיכולוגי, שמצד אחד מציג את הסיפור של התסכול על הילדות, ומצד שני גם מספר על הטיפול והתיקון שהפך את אותו האדם מילד מתוסכל להורה טוב שמיטיב עם ילדיו״.
טויב מוסיף: ״רבים מאיתנו בוודאי יתחברו לשיר, לכל אחד היו בילדות ציפיות מהוריו שלא מומשו, ואל לנו לתת לאותם חסכים ותסכולים לחסום אותנו מלהיטיב עם ילדינו״.
