איחוד האמירויות ממשיכה להתבלט בעת האחרונה בכל מה שקשור להכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. בתוכנית "הבוקר הזה" עם אריה גולן דווח היום (ראשון) כי האמירויות מביאה עוצמה כלכלית גדולה ביחס למדינות אחרות.
זה התחיל עם בית חולים השדה שהם הקימו בדרום עזה ברפיח. בישראל מתרשמים כי מדובר בבית החולים המשמעותי ביותר שהוכנס לעזה הן מבחינת הציוד והן מבחינת המשאבים. למשל, יש בו אפילו מכונות סי.טי.
לא פחות מעניין הוא הקמת מתקן ההתפלה בצד המצרי של רפיח שהחל להזרים מים מותפלים לתוך רצועת עזה באמצעות צינור אחד, כאשר יש כוונה לחבר צינור שני. האמירויות הופכת בכך למדינה היחידה שחוץ מישראל מזרימה מים לעזה.
חשוב לומר כי יש פה היבט תודעתי כיוון שכרגע ישראל מכניסה לעזה דרך שני צינורות מספיק מים. מדובר ביותר מ-30 אלף קוב ביום ואילו הקו האמירותי צפוי להכניס 2,300 קוב מים ביום. האמירותים גם הכניסו לעזה אמבולנסים, אוהלים, חבילות מזון. אם משווים זאת לסעודיה למשל, אז גם הסעודים הכניסו סיוע הומניטרי לעזה, אבל הם תופסים הרבה פחות נפח מהאמירויות.
ברור לכל שהאמירותים עושים את זה כדי להגדיל את ההשפעה האזורית שלהם ואת דריסת הרגל שלהם אל מול מדינות אחרות באזור, בעיקר יריבות כמו קטר. ועדיין לא מן הנמנע שיש רצון אמירותי להשפיע גם על השליטה בעזה ביום שאחרי המלחמה וליתר דיוק, לנסות להכניס את מוחמד דחלאן, בכיר הפתח ויריבו של אבו מאזן למשוואת ההנהגה בעזה וברשות בכלל.
