גם האדם החזק ביותר, היה נשבר בוודאות בשמחה המרגשת של מפחת אפללו-רביבו, בבריתו של הרך הנימול אהרן רביבו, שנולד שעות בודדות לפני פטירתו הפתאומית של סביו הגדול הגאון רבי אהרן אפללו זצ"ל, מרבני העיר בית שמש ור"מ בישיבת 'בית הלוי' בראש העין.
הברית התקיימה מיד לאחר שבני המשפחה, בהם גם היולדת, קמו מהשבעה על אביהם הגאון רבי אהרן אפללו זצ"ל. האבלים החליפו את בגדי האבלות, עלו על קברו הטרי של האב המנוח לאמירת פרקי תהילים וקדיש כנהוג, ולאחר מכן התקבצו באולם קטן בו נערכה שמחת הברית.
לעזרה לאלמנה ו-4 היתומים הקליקו כאן>>>
את הברכות אמר הגאון רבי שלמה אפללו שליט"א, אחיו של רבי אהרן זצ"ל, ודודה של היולדת – אם התינוק.
הוא בירך על היין והבשמים כנהוג, ולאחר מכן החל להקריא את הברכה שאומרים עם קריאת שמו של הרך הנימול, "קיים את הילד הזה…. ויקרא שמו בישראל…", אבי הבן קרא לתינוק בשם חמיו אהרן, והרב שלמה אפללו ניסה לומר את שמו של הרך הנימול, אך קולו נשבר.
בתגובה עלו דמעות מעיני כל הנוכחים, ומעזרת הנשים נשמעו קולות יבבה קורעי לב, של האלמנה השבורה והבנות היתומות, שנותרו ללא אב, בפתע פתאום, ואף שכבר חלפו שבעה ימים, הם עדיין מתקשים לעכל את גודל הטרגדיה ולהכיל את עוצמת הכאב.
לעזרה לאלמנה ו-4 היתומים הקליקו כאן>>>
פטירתו הפתאומית של הגאון רבי אהרן אפללו, הכתה בתדהמה את כל מכריו ותלמידיו הרבים. הרב אפללו זצ"ל, זכה להעמיד תלמידים הרבה בישיבות בהן לימד, וגם בתקופה האחרונה לימד בשתי ישיבות במקביל, והיה מתאמץ ונוסע ממקום למקום כדי להרביץ תורה ברבים ולהוסיף עוד ועוד זכויות בעם ישראל.
הרב אפללו זצ"ל, התבשר על לידת נכדו בלילה שלפני פטירתו. שעות אחדות לאחר מכן כבר הגיע לישיבה בראש העין כדי ללמד את תלמידיו, למרות החולשה הגדולה שנפלה עליו. הוא הגיע במסירות נפש והתנהל כמו בכל יום רגיל. בשלב כלשהו גברה עליו החולשה, הוא הניח את ראשו לרגע כדי לאגור כוחות, ואז קרס תחתיו והשיב נשמתו ליוצרה.
בפטירתו הותיר אחריו את רעייתו הרבנית חוה שתחי', ושמונת ילדיו, שארבעה מהם נישאו והקימו בתים משלהם, וארבעה נוספים עדיין בבית ההורים, כולם בגיל השידוכים, והצעיר מביניהם כבן 18 שנה.
לנוכח הטרגדיה הקשה ואובדן מטה לחמה של המשפחה האבלה, נחלצו תלמידיו של הרב להקים קרן עזרה וסיוע לטובת האלמנה והיתומים, כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים, ובעז"ה אף להתחתן בכבוד בהגיעם לפרקם.
הציבור נקרא לעזור ולסייע יותר מכפי היכולת, כדי שלא יהא חלילה צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
