בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגישה המדינה נגד החלטת ביהמ"ש, שהכיר בלוחם מג"ב שנפצע במהלך פעילות מבצעית כנפגע טרור הזכאי להנחה באגרה. לפני כשלוש שנים, נכנס לוחם מג"ב, מוסלמי מאזור הצפון, לפעילות מבצעית בשכונת סילואן שבמזרח ירושלים. במהלך הפעילות, ערבי תושב השכונה, שלא היה לו כל קשר לאותה פעילות, עלה על גג אחד המבנים הסמוכים והשליך רעפים וחפצים שונים לעבר השוטרים. אחד הרעפים פגע בפניו של השוטר ופצע אותו. הערבי נעצר, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה שאינה עבירת טרור, ונידון לארבע שנות מאסר.
לאחר הרשעתו, תבע אותו הלוחם בתביעה אזרחית בגין הנזק שנגרם לו. עם הגשת התביעה, ביקש הלוחם לקבל הנחה באגרת פתיחת התיק, הניתנת למי שהוגדר כנפגע טרור. אך, המדינה התנגדה לבקשתו. ביהמ"ש דחה את עמדת המדינה והכיר בו כנפגע טרור, על החלטה זו הגישה הפרקליטות ערעור.
עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו, שייצג את השוטר, עמד על כך שמדובר במעשה טרור שהוא חלק מתופעה מסוכנת של השלכת חפצים מגגות לעבר כוחות הביטחון. נזכיר, כי היו לוחמים שמצאו את מותם בעקבות מעשים דומים, כמו סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל וסמ"ר עמית בן יגאל ז"ל. ביהמ"ש קיבל את טענתו, לפיה ההרשעה בהליך הפלילי לחוד, וההכרה בשוטר כנפגע טרור לצורך ההליך האזרחי לחוד. ביהמ"ש קבע, כי מטרת ההליך האזרחי להקל על הנפגע לדרוש פיצויים עבור נזקיו, בעוד מטרת ההליך הפלילי להעניש את מבצע העבירה ומשכך מציבה רף הוכחה גבוה יותר. על כן, נקבע, ניתן להכיר בנפגע כנפגע טרור, אף אם בהליך הפלילי התוקף לא הורשע בעבירת טרור.
עו"ד שטיינר ברך על החלטת בית המשפט ואמר: "אנו מברכים על החלטה זו של ביהמ"ש המחוזי, המכירה במה שהיה אמור להיות מובן מאליו – לוחם שנשלח מטעם המדינה לפעילות מבצעית, וניזוק ממעשיו של מי שביקש לפגוע בו רק משום המדים שהוא לובש, הוא נפגע טרור. מדובר בקביעה חשובה של ביהמ"ש, שתסייע בידינו לעזור לרבים אחרים המבקשים להיפרע בהליך אזרחי מאלו שפגעו בהם על רקע איבה או טרור, והורשעו לבסוף במסגרת ההליך הפלילי, בהסדרי טיעון, בעבירות קלות יחסית".
