"לאורך המשא ומתן ישראל הפגינה נכונות ללכת כברת דרך משמעותית. כברת דרך שתוארה על-ידי מזכיר המדינה האמריקני בלינקן ואחרים כ'נדיבה במיוחד'. אבל בעוד שישראל הראתה נכונות זו, חמאס נשאר מבוצר בעמדותיו הקיצוניות, ובראשן הדרישה להוציא את כל כוחותינו מהרצועה, לסיים את המלחמה, ולהשאיר את חמאס על כנו. מדינת ישראל איננה יכולה לקבל זאת. איננו מוכנים לקבל מצב בו גדודי החמאס יצאו מהמחילות שלהם, ישתלטו על עזה מחדש, ישקמו את התשתיות הצבאיות שלהם, ויחזרו לאיים על אזרחי ישראל ביישובי העוטף, בערי הדרום, בכל חלקי המדינה. במקרה זה, שבעה באוקטובר הבא זה רק עניין של זמן. חמאס יוכל לממש את הבטחתו לבצע שוב ושוב ושוב את מעשי הטבח, את מעשי האונס והחטיפות. האם לשם כך נפלו גיבורים וגיבורות? האם לשם כך שילמנו מחירים כבדים מנשוא? התשובה היא – לא!"
נתניהו מאשר כי ישראל הסכימה להפוגה, אולם לדבריו – לא להפסקה של הלחימה. "ישראל הייתה ועודנה מוכנה לעשות הפוגה בלחימה כדי לשחרר את חטופנו. כך עשינו כששחררנו 124 חטופים, וחזרנו להילחם – וכך אנו מוכנים לעשות גם היום. בשבועות האחרונים אנו פועלים מסביב לשעון כדי לגבש הסכמה שתחזיר את החטופים. ושוב, בניגוד גמור לפרסומים, כדי להשיג מטרה זו, נתנו לצוות המשא ומתן מנדט נרחב מאוד כדי לקדם את השחרור. עשינו זאת מתוך החובה העמוקה לחטופים ולחטופות, וכדי לשים קץ לסבל הנורא של המשפחות."
"כניעה לדרישות החמאס תהיה תבוסה איומה למדינת ישראל. זה יהיה ניצחון עצום לחמאס, לאיראן, לכל ציר הרשע. זה יקרין חולשה נוראה – גם לידידינו, וגם לאויבנו. והחולשה הזאת רק תקרב את המלחמה הבאה, והיא תרחיק את הסכם השלום הבא. כי בריתות לא כורתים עם החלש והמובס, בריתות כורתים עם החזק והמנצח. לכן, ישראל לא תסכים לדרישות חמאס שמשמעותן כניעה, והיא תמשיך את הלחימה עד השגת כל מטרותיה".
