בליל ה-6 באוקטובר 2023, לפני הטבח שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הדרום, הגיעה לאגף המודיעין של צה"ל התרעה ביטחונית קונקרטית בקשר לרצועת עזה. ההתרעה הקפיצה לקריה את בכירי חטיבת המחקר, אלא שההתרעה כך על פי הדיווח הייתה לאירוע משמעותי אחר.
בשב"כ עסקו בהתרעה אחרת שלא ניתן להרחיב עליו ולא לפלישת אלפי המחבלים ליישובי הדרום.
בליל 6 באוקטובר התחילה התרחשות ברצועת עזה. במודיעין נהוג לדבר על "סימנים מעידים" להתקפה, או מלחמה. בתחילת הלילה מתקבל סימן מעיד, כתוצאה מפעילות מבצעית שביצע שב"כ. הוא העלה חשד להתקפה קרקעית לשטח ישראל.
בחודשים שקדמו לטבח, הזרוע הצבאית של החמאס תרגלה מספר פעמים הקפצה של אלפי מחבלים לקראת פשיטת פתע לשטח ישראל, אך המודיעין הישראלי גילה על כך רק בדיעבד.
מספר חודשים לפני ה-7 באוקטובר, בחמאס ביצעו הונאה והפעילו כרטיסי סים ישראלים מספר פעמים שגם עליהם המודיעין הישראלי העביר ידיעה. כמו כן, בליל השבעה באוקטובר, כשהגיעה שוב הידיעה, בכירי מערכת הביטחון ובראשם הרמטכ”ל התייחסו אליה בקלות ראש והנחו את כלל המערכת לנהוג כרגיל, מבלי שעדכנו את הדרג המדיני.
לאחר שורת התייעצויות של בכירי מערכת הביטחון ובמוקדם פתיחת עשרות כרטיסי הסים הישראליים ברצועה, בסביבות השעה 4 בבוקר, בפיקוד הבכיר באזור העוטף מקבלים את ההוראה מצמרת צה”ל – אין לבצע שינוי בהיערכות הכוחות, המשמעות – שגרה מלאה.
בלילה שקדם למתקפה, במערכת הביטחון זיהו חוליית גא”פ מכינה בור שיגור רקטות בצפון הרצועה, אולם הם חשבו שמדובר בתרגיל בלבד.
צוות הימ”מ-שב”כ שהוקפץ בעקבות הידיעות המודיעיניות בליל הטבח, הגיע לאזור העוטף רק אחרי פתיחת המתקפה. מבחינת סדר הכוחות בעוטף בניגוד לדיווחים כוזבים, מנה כ-600 חיילים לוחמים בבוקר הטבח, אותו סדר גודל של כוחות והיערכות שהייתה משנת 2017 בגזרה ללא שינוי.
