בארץ

נתונים מעודדים אך מזויפים: במשטרה משנים נתונים

המשטרה אינה מטפלת בחלק ניכר מן הפניות, שכן היא אינה טוענת שחלה עלייה במספר עליות הסרק למוקד 100; כך יוצרת המשטרה רושם כאילו הפשיעה נמצאת במגמת ירידה.

13:16 25/05/20 א. שכטר

אין תגובות

נתונים מעודדים אך מזויפים: במשטרה משנים נתונים — צילום: משטרת ישראל

המשטרה מדווחת על ירידה של 6.1% בשיעור הפשיעה בשנה שעברה – אך על עלייה של 6.3% במספר הפניות למוקד 100 ועלייה של 1.6% במספר האירועים שנפתחו במקביל נרשמה ירידה של 12.5% במספר התיקים שנפתחו כתוצאה מפעילות משטרתית יזומה המשמעות: המשטרה יוזמת פחות, פניות רבות אינן מטופלות וכך נוצר רושם שהפשיעה יורדת, כך לפי נתונים שאסף איתמר לוין במחלקה ראשונה

מספר התיקים שפתחה המשטרה בשנת 2019 ירד ב-6.1%, למרות עלייה של 6.3% במספר הפניות למוקד 100 ועלייה של 1.6% במספר האירועים בתגובה לפניות למוקד או ביוזמתו של שוטר – מעלה ניתוח הדוח הסטטיסטי שלה לשנה היוצאת (24.5.20). הדבר מלמד על כך שהמשטרה אינה מטפלת בחלק ניכר מן הפניות, שכן היא אינה טוענת שחלה עלייה במספר עליות הסרק למוקד 100; כך יוצרת המשטרה רושם כאילו הפשיעה נמצאת בירידה.

על-פי נתוני המשטרה, שיעור הפשיעה המדווחת בשנה שעברה היה 32.7 תיקים ל-1,000 תושבים – ירידה של 9.2% מול השנה הקודמת, השיעור הנמוך ביותר מאז 2010 ובהמשך למגמת ירידה רצופה בכל העשור. שיעור הגשת כתבי האישום עלה ל-15.1% מכלל התיקים (לעומת 14.6% ב-2018), אך עדיין משמעותו שהרוב המכריע של התיקים נסגרים ללא אישום.

במקביל נמשכת הירידה הרצופה בשיעור כתבי האישום מתוך תיקי המעצרים, והוא עמד אשתקד על 41.7% בלבד – כך שקרוב ל-60% מן המעצרים מסתברים בדיעבד כמיותרים ואף כבלתי מוצדקים. המשטרה ממשיכה לדווח רק על חלק מן המעצרים, למרות שמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חשף בתחילת החודש שהיא איננה מדווחת על כ-40% מן המעצרים שהיא מבצעת. המשטרה אינה מדווחת על מספר המעצרים בפילוח לפי סוגי העבירות, וכך אין נתונים על הסיכון להיתפס – אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על שיעור הפשיעה.

נתוני המשטרה מצביעים על ירידה במספר התיקים שנפתחו כמעט בכל תחומי הפשיעה – ושוב יש להזכיר, כי במקביל נרשמה עלייה בפניות למשטרה. עבירות רכוש ירדו ב-5.5%; עבירות מוסר – ירידה של 21%; עבירות ביטחון – ירידה של 7.4%. עבירות המרמה גדלו ב-1.5%; והעבירות כלפי אדם עלו ב-6.7%. מקרים אשתקד – המספר הגבוה ביותר מאז 2015. בעוד במגזר היהודי ירד מספרי הרציחות באחד ל-35, במגזר הערבי הוא זינק ב-24% ל-100.

נתון בולט נוסף הוא הירידה בשיעור 12.5% במספר תיקי החשיפה – התיקים בהם מתגלות עבירות כתוצאה מפעילות יזומה של המשטרה ולא בעקבות תלונות של אזרחים. מספרם של אלו היה אשתקד 62,384 והם היוו רק 20.7% מכלל התיקים שנפתחו. הדבר מלמד, כי בנוסף להימנעות המשטרה מטיפול בפניות רבות של אזרחים, היא גם הפחיתה את פעילותה היזומה לאיתור פשיעה. גם עובדה זו תורמת לירידה, המלאכותית ככל הנראה, בשיעור הפשיעה המדווח.

הפשיעה במגזר הערבי ממשיכה להיות גבוהה בהרבה מאשר חלקו בכלל האוכלוסייה. בשנה שעברה נרשמו כעבריינים 159,563 בני אדם – מתוכם 45.6% ערבים, בעוד חלקם באוכלוסייה הוא 21% בלבד. הדבר מלמד על כשלונן של המשטרה בפרט והמדינה בכלל בהדברת הפשיעה במגזר הערבי, שממדיה החמורים באים לידי ביטוי גם בשיעור הניכר של מעשי הרצח בה: 53% מכלל הרציחות בישראל בשנה שעברה.

ברוב עבירות האלימות מדווחת המשטרה על ירידה בשנה שעברה: 3.8% בתיקי תקיפה, 8.2% בתקיפת עובדי ציבור; 5% בעבירות השוד; 10% בנסיונות רצח. לעומת זאת, נרשמו עלייה של 13.7% במספר מקרי החבלה החמורה

החמרה נרשמה גם בתוצאות תאונות הדרכים, למרות הירידה בהן. בשנה שעברה אירעו 12,238 תאונות – ירידה של 1.1%. מספר התאונות החמורות (בהן היו הרוגים ופצועים קשה) יריד ב-4.5%, ומספר הנפגעים ירד ב-2.5%. אולם מספר ההרוגים עלה 12% ל-355.

שלח תגובה על הכתבה