אמש התקיים אירוע מיוחד לאלפי בני הישיבות התיכניות שבסכנת גיוס לצבא. ברגע האחרון קלטו המארגנים שהכינוס יוצא בשביעי באוקטובר, אבל כבר לא היה שייך לבטל. ראש הישיבה החליט לגנוז את הנאום שתכנן מראש ובמקום זה נשא נאום של השתתפות בצער הכלל.
"אני קודם כל רוצה להביע חרטה שבחרנו ביום הזה שזה להמון המון אנשים יום צרה. עשינו את זה בלי שימת לב בגלל שלא שמנו לב על התאריך ולא חשבנו שזה יהיה יום הזיכרון אנחנו מאוד מצטערים על התקלה הזאת. ובוודאי בוודאי אנחנו משתתפים לגמרי בצער כל אחד ואחד ומתפללים להקב"ה שמה שאפשר שיצילו שיצילו (את החטופים) ובכל זמן משתתפים בצער של כל אחד ואחד שאיבד את קרוביהם שהקב"ה יתן להם כוח להמשיך את החיים שלהם וכל הפצועים יתרפאו".
ראש הישיבה הוסיף והתפלל: "על ידי התפילות תפילות ממש בשבילם אנחנו בישיבות מתפללים כמה פעמים ביום המקום ירחם עליהם ויוציאם (את החטופים) מצרה לרווחה השתא בעגלא ובזמן קריב. בזמן הזה זמן שיש מלחמות על שתיים או שלוש או ארבעה חזיתות יש חיוב מיוחד על הבחורי ישיבות להתחזק בתחומים שבחור ישיבה ברצונות שלו. בתפילה שלו. בחסד שלו. במידות שלו. בקירבה להקב"ה שלו". אמר.
במהלך הכינוס, קראו מרנן ורבנן לבחורי הישיבות התיכוניות שלא להיכנע לפיתויי הצבא ולהמשיך בלימודם. מאורע חריג אף הוא, לאחר שעד כה מרנן ורבנן נמנעו מלהשתתף בכינוסים מעין אלו כדי שלא להכיר בישיבות אלו.
