שני אירועים דרמטיים התרחשו בלילה שבין יום שלישי השבוע לבין בוקרו של יום רביעי. האחד בעל חשיבות דרמטית במישור הישראלי והאחר בעל חשיבות דרמטית במישור העולמי. מדובר, כמובן, בפיטוריו של שר הבטחון על ידי ראש הממשלה נתניהו ובבחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שניה כנשיא ארה"ב.
פיטורי גלנט הפתיעו אותי. אני הערכתי שנתניהו לא יסתכן במהומות נוספות, לא ירצה להחליף שר בטחון, גם אם לעומתי לו, בעיצומה של מלחמה אבל המציאות ביום שלישי בלילה הייתה שלקואליציה לא היה רוב להצבעה שנקבעה ליום שלמחרת לחוק המעונות.
החרדים איימו על נתניהו שאין לו יותר זמן למשחקים ומשיכות זמן ושעליו לדאוג לכך שיוסדר ענין גיוס החרדים. נתניהו לקח את האיום ברצינות מוחלטת ומבחינתו הבין שפוליטית עליו להחליף את שר הבטחון, בשר שלא יתעקש יתר על המידה בדיקדוקי חוק גיוס. לכן הוא מיהר להגשים את שאיפתו מזה זמן רב ופיטר את שר הבטחון גלנט.
מסקרי דעת הקהל נראה שרוב העם נגד הפיטורים ומייחס להם כוונה פוליטית מצידו של נתניהו. נתניהו לא תכנן לבצע את הפיטורים דווקא בליל הבחירות בארה"ב. זה פשוט יצא כך, בתזמון מושלם. דעת הקהל בישראל הוסחה. ראינו זאת גם במספרי המפגינים שיצאו לרחובות כדי למחות נגד הפיטורים.
מה יהיה עכשיו? מן הסתם הקואליציה תגבש הצעת חוק גיוס מרוכך, כזה שיעבור גם את יו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, וגם את החרדים וגם את שר הבטחון. הצעה כזו, אם תושג, תקבל רוב בכנסת. אבל זה כמובן לא יהיה סוף התהליך.
צפוי שיוגשו עתירות לבג"ץ ושהיועצת המשפטית לממשלה תתנגד לחוק שנימוק שהוא אינו שוויוני לחלוטין. בהחלט יתכן מצב בו החוק החדש יפסל בבג"ץ, אבל זה יהיה בעוד מספר חודשים.
בינתיים נתניהו קנה לעצמו עוד כמה חודשים מול החרדים ומול סוגיית הגיוס. כמובן שבתוך המהלכים הללו ישנה גם מהות. רוב גדול בעם, ובתוך כך באופן מובהק בקרב הכיפות הסרוגות, כועס מאד על אי-הגיוס השוויוני של הצעירים החרדים, וכל השהייה במצב הקיים מכעיסה אותו עוד ועוד.
האם זה יפגע אלקטורלית בנתניהו? קשה לדעת. עד ליום הבחירות יעבור זמן רב ולך תדע אילו אירועים יתרחשו בזמן הזה. המדיניות של נתניהו היא תמיד לקנות זמן. מה יהיה בעתיד? לאלוקים הפתרונים ועד אז נמשיך לשלוט.
