בעוד המגעים לעסקת שחרור חטופים מתקדמים לשלב הקריטי, כל העיניים נשואות למוחמד סינוואר, שתשובתו הסופית מתעכבת. זאת למרות שהנהגת חמאס בחו"ל כבר העבירה הסכמה עקרונית למתווה – אישור שאינו מספק את ישראל לאור ניסיון העבר עם שלוש הסכמות קודמות שלא הבשילו לכדי עסקה.
על פי המתווה המפורט, השלב הראשון יכלול שחרור 33 חטופים, בהם נשים, קשישים וחולים, וכן 11 גברים ישראלים מתחת לגיל 50 במצב בריאותי קשה. ביניהם נמצאים גם אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. תמורתם, התחייבה ישראל לשחרר מאות אסירים פלסטינים על פי מפתח מוסכם: 50 אסירים עבור כל חיילת ו-30 אסירים עבור כל אזרח.
נקודת מפנה משמעותית במשא ומתן היא ההסכמה הישראלית לחזרת העקורים לצפון הרצועה. על פי ההבנות, כמיליון פלסטינים יורשו לשוב לבתיהם, כאשר בדיקות ביטחוניות יתבצעו רק על כלי רכב על ידי גורם בין-לאומי. גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי מהלך זה עשוי להקשות על חידוש הלחימה בעתיד בעוצמה דומה.
השלב השני של ההסכם, שיחל ביום ה-16, יתמקד בדיונים על שחרור יתר החטופים, בדגש על הגברים הצעירים והחיילים. השלב השלישי יעסוק בהסדרים ארוכי טווח, כולל דיונים על עתיד השלטון ברצועה ותוכניות שיקום.
סלעי מחלוקת מרכזיים נותרו בנושא ציר פילדלפי, כאשר ישראל הסכימה לסגת ממנו בתום השלב הראשון, וכן בשאלת עומק אזור החיץ בגבול הרצועה. בעוד חמאס דורש חזרה למרחק של 300-500 מטר כפי שהיה לפני 7 באוקטובר, ישראל מבקשת להרחיבו לשני קילומטרים.
