פחות מיממה חלפה מאז שחרורם של שלושת החטופים שגיא דקל-חן, יאיר הורן וסשה טרופנוב, אולם הזוועות שנחשפו מאז יש בהן כדי ללמד על ההתעללות הפיזית והנפשית במשך כחמש מאות הימים שחלפו מאז שפרצה המלחמה.
החטופים ששוחררו חושפים תמונה קשה של התעללות והזנחה שיטתית. בפרט בולטים תנאי המחיה הקשים מנשוא, העינויים הפיזיים והניתוק הממושך מהעולם החיצון.
על פי העדויות שנחשפו בחדשות 12, שלושת החטופים ששוחררו, נאלצו להתמודד עם תנאי קיום בלתי נסבלים. אנשי חמאס התעקשו להגדיר חלק מהחטופים כאנשי צבא, וביצעו בהם חקירות אכזריות ומתמשכות במטרה להשיג מידע מודיעיני. החטופים הוחזקו במנהרות תת-קרקעיות, שהתאפיינו בתנאים היגייניים ירודים ביותר, כולל הימצאות של כינים, פשפשים, ונוכחות נרחבת של טחב ועובש. בנוסף, המחבלים שהחזיקו בהם פגעו פיזית בחלק מהשבויים, וזאת מבלי לספק להם את הטיפול הרפואי הנחוץ.
מהעדויות עולה כי החטופים סבלו מרעב כמעט מתמיד, והמים שסופקו להם היו מלוחים ובלתי ראויים לשתייה. בשלב האחרון לפני שחרורם, החוטפים אילצו אותם לכתוב מכתבי הוקרה תחת מצלמה שתיעדה את המעמד.
סשה טרופנוב, אחד מהמשוחררים, היה מנותק כמעט לחלוטין מאמצעי התקשורת בזמן שהותו בשבי. מפעם לפעם קיבל עדכונים חלקיים על המצב הלחימה מידי החוטפים שלו. במשך כל תקופת השבי הוא הוחזק בבידוד, ובמהלך זמן זה הצליח ללמוד את השפה הערבית, הן בקריאה והן בדיבור.
מצבו של יאיר הורן מדאיג במיוחד – הוא איבד עשרות רבות של קילוגרמים מגופו ולא זכה לקבל טיפול בריאותי סדיר. מרבית תקופת השבי שלו עברה עליו במעבה האדמה, בתוך מערכת מנהרות. בשונה מחבריו לשבי, נחשף מדי פעם למידע שהגיע מכלי התקשורת בישראל.
יאיר ששהה בשבי עד כה, היה בטוח כי בני משפחתו נרצחו ביום הטבח והיה שרוי באבל עליהם, אולם למרות זאת ניסה להתעודד ולשמור על גישה חיובית. רק עם שחרורו גילה לשמחתו הרבה, כי בני משפחתו ניצלו. רק יומיים לפני השחרור בפועל התבשר על קיומה של עסקה שתוביל לשחרורו.
שגיא דקל חן עבר מסכת עינויים קשה במיוחד במהלך חקירותיו בשבי. ההתעללות הפיזית השאירה צלקות על גופו. במשך שנה וארבעה חודשים היה מנותק לחלוטין מכל מידע לגבי גורל יקיריו, ללא כל גישה לאמצעי תקשורת.
