המערכה האחרונה עם ישראל הותירה את המשטר האיראני בנקודת מפנה היסטורית, שם מתעוררות שאלות מכריעות על עתידו הפוליטי. למרות שישראל נמנעה מניסיון להפיל את משטר חומיני, הרי שהדיונים על אפשרות השינוי הפנימי הולכים ותופסים תאוצה. בניתוח מעמיק שפורסם בערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשונל", נחשפים שלושה תרחישים מרכזיים להפלת שלטון חומיני במדינה.
התרחיש הראשון והסביר ביותר מצביע על אפשרות הפיכה פנים מערכתית, שבה גורמים בצבא או במשמרות המהפכה יחליטו לפעול נוכח סימני קריסת המשטר. מטרתם המוצהרת תהיה מניעת אנרכיה ושימור יציבות המדינה, תוך נטילת יוזמה להחלפת ההנהגה הנוכחית.
התרחיש השני מציג תמונה של שיבת קבוצות אופוזיציה מהגולה, בעלות תמיכה מערבית ישירה או עקיפה. בין הגורמים הפוטנציאליים נמנים הנסיך רזא פהלווי, תנועות ליברליות, ארגוני שמאל חילוניים, וקבוצות אתניות כגון הכורדים. הצלחת תרחיש זה מותנית ביצירת ואקום שלטוני ברור ובתנאים בינלאומיים ופנימיים תומכים.
התרחיש השלישי, המהווה את החלופה העממית ביותר, הוא התקוממות המונית רחבת היקף. תרחיש זה יתממש אם מוסדות השלטון יתמוטטו והמונים יצליחו לתפוס את רגע השינוי היסודי.
כל אחד מהתרחישים טומן בחובו הן הזדמנויות והן אתגרים, כאשר המשותף לכולם הוא הרצון העמוק לשינוי פוליטי מהותי במבנה השלטוני האיראני.
