יהדות התורה פרשה מהממשלה ומהקואליציה, וש"ס פרשה (נכון לעכשיו) רק מהממשלה. הקואליציה מדשדשת, אך עד סוף פגרת הקיץ באוקטובר, קשה להפיל את הממשלה. המצב נזיל מאוד, שכן לא ברור מה יקרה לאחר הפגרה.
סכנה נוספת לקואליציה מגיעה מסמוטריץ' ובן-גביר, שהצהירו כי יפרשו אם ישראל תחתום על הסכם הפסקת אש בעזה שלא ייראה להם מתאים.
עם זאת, המפלגות החרדיות וכן סמוטריץ' ובן-גביר הצהירו שלא יחברו לאופוזיציה כדי להפיל ממשלת ימין. אנו עדים למצב חסר תקדים: ייתכן שנמצא את עצמנו עם קואליציה של 36 חברי ליכוד בלבד, ממשלה חוקית שאינה נופלת אך גם אינה מתפקדת.
ההתנהלות של אדלשטיין
השבוע, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, הציג נוסח הצעת חוק שהקפיץ את הסיעות החרדיות והביא לפרישתן מהממשלה והקואליציה, בהוראת הרבנים. הנוסח הראשון, שנדון ערב התקיפה באיראן, היה מקובל על החרדים ותואם עם בתי גדולי ישראל. אולם, הנוסח השני שהציג ח"כ אדלשטיין השבוע היה שונה וחמור יותר בעיני החרדים.
לדעתי, כל נוסח שהיה מוצג לציבור הרחב היה זוכה לביקורת חריפה, שכן הציבור מצפה לגיוס משמעותי של חרדים ולסנקציות חמורות על מי שאינו מתגייס. ככל הנראה, גם הנוסח המחמיר לא היה מספק את הציבור הכללי.
לדעתי, היה נכון לדבוק בנוסח הראשון שהוסכם על גדולי הציבור החרדי, ולהתחיל בתהליך גיוס הדרגתי של כעשרת אלפים חרדים בשנתיים – מספר סביר לנקודת התחלה. אמנם רבים סבורים כי החרדים צריכים להבין שהזמנים השתנו, ושיש לגייס צעירים חרדים לצה"ל, הן מבחינה עניינית והן מבחינה ציבורית. עם זאת, כאשר ציבור שלם התרגל כמעט לא לשרת, מבחינה אידיאולוגית ובהתאם למקובל, סביר שתהליך ההסתגלות יהיה הדרגתי.
ח"כ יולי אדלשטיין פעל, לדעתי, בניגוד לדעת רוב מרכיבי הקואליציה. זהו כוח רב, יש שיאמרו רב מדי, לאדם אחד, בייחוד במשטר דמוקרטי.
