ביום צום גדליה, שהוא אחד מעשרת ימי תשובה, מצווה גדולה ונשגבה היא להרבות בצדקה.
כבר בגמרא נאמר "אגרא דתעניתא – צדקתא": שכר התענית הוא הצדקה. הטעמים רבים – כי עיניהם של עניים נשואות לצדקה, וכדי לכפר על החטאים כחלק מדרכי התשובה.
בדורנו, הורו גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א כי הצדקה המהודרת ביותר היא על ידי 'ועד הרבנים'.
וכעת, בתוך עשרת ימי תשובה, כאשר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", כולנו מקיימים את פסק ההלכה ומוסיפים זכות גדולה לעם ישראל.
להלכה נפסק כי יש לתת צדקה ביום התענית, והמשנה ברורה כותב: "נוהגין לשער מה שהיה אוכל ביום התענית ליתן לעניים בערב". לכן כל אחד מאתנו מחויב לפחות בהוצאות הסעודות של היום, וראוי להוסיף ביתר שאת וביתר עוז.
עיניהם של אלמנות, יתומים, חולים ומסכנים נשואות אל 'ועד הרבנים', וכולנו נרתמים יחד ומוסיפים זכויות עצומות לדין.
אגרא דתעניתא צדקתא: תורמים עכשיו צדקה מהודרת, לזכות הימים הנוראים ולעשיית תשובה שלמה.
