ההכנות ליום שאחרי ברצועת עזה חושפות מתחים ומחלוקות בין ישראל לממשל האמריקני, בעיקר בנוגע להקמת כוח בינלאומי שייקח אחריות על הרצועה לאחר סיום הלחימה. לפי דיווחים, המתח נובע מהרצון האמריקני להתקדם כבר עתה בהקמת "הכוח הלאומי" שמטרתו לייצב את הרצועה, תוכנית שנתקלת בהסתייגות ישראלית נחרצת.
בחדשות 11 דווח כי ישראל מתנגדת לא רק לנוכחותם של כוחות טורקיים חמושים בעזה, אלא גם מסתייגת מהקמת הכוח באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם, בדומה למודל של כוחות שמירת שלום קיימים כגון יוניפי"ל ואונדו"ף הפועלים בלבנון ובסוריה.
במקביל למחלוקות על התוכניות העתידיות, בישראל דווח כי לא רואים בהתנהלות חמאס ביממות האחרונות שהתבטאה בהשבת שרידים שאינם שייכים לחטופים כהפרה של הסכם קיים. עם זאת, בזירה הבינלאומית, גורמים אמריקאים ואירופאים מביעים חשש כי הפרויקט הרחב יותר להשבת היציבות לעזה נמצא בסכנת קיפאון, כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל".
חשש זה נובע, בין היתר, מכך שחמאס מתעקש לשמור על תפקיד משמעותי בתקופה שלאחר המלחמה, ומחזיק עדיין בכוח אש שמספיק כדי לסכל הפסקת אש. הדיווחים מצביעים על כך שלוחמי הארגון יצאו מההריסות, החלו לבסס את כוחם באזורים מסוימים, ואף ביצעו הוצאות להורג פומביות של יריבים. מצב זה מעורר דאגה כבדה בקרב מדינות ערביות ומוסלמיות, שכן כל מדינה שתשלח כוחות לשמירת שלום עלולה להסתכן בעימות ישיר עם חמאס.
