שלום וברכה מורי ורבותי!
ראש חודש טוב ומבורך, חודש תמוז תש"פ
ושימו לב טוב!
יש לנו מצווה שנקראת 'סעודת ראש חודש'.
שב עם בני המשפחה, תעשה ותאכל מה שאתם נוהגים לעשות ולאכול בסעודות איכותיות גדולות ויפות: על האש, מנגל, 'על המים..', בישולים מיוחדים, תבשילים שממש ממש אוהבים.
מה קרה? האם באמת אנחנו כיהודים מחפשים סיבה למסיבה?
התשובה היא חד משמעית כן!
זה נראה שמחוץ ליהדות נמצאים כל החינגאות והמשתאות ואילו ביהדות נמצאים חיי הסיגוף והקדוש ברוך הוא לא אוהב זאת.
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "אני רוצה אותך נהנה מהחיים".
"כל היושב בתענית נקרא חוטא" (תענית י"א ע"א), אם אתה יושב בתענית למרות שאתה לא חייב, הקדוש ברוך הוא כועס עליך: "הבאתי לך עולם כל כך יפה, עולם כל כך טוב, אני רוצה שתהנה ממנו".
אם כך, מה זאת אומרת שיש מצווה לאכול ומה זאת אומרת לא לאכול כאשר אין מצווה? האם באמת אני אמור לחפש סיבה למסיבה?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "כן, אני רוצה לייצר לך סיבות למסיבות, אני רוצה לייצר לך חגים ושבתות, אני רוצה לייצר לך סיבות רוחניות כמו ראש חודש, סעודת מצווה או אפילו סעודה של המצווה של לשמח את רעייתך וילדיך. אני רוצה אותך שמח ומאושר, אני רוצה אותך בסעודות, אבל אני תמיד מעוניין וחפץ שיעמוד מאחרי אותה סעודה טעם טוב, סיבה טובה, משהו רוחני וערכי ולא סתם תאווה של מילוי הכרס".
הקדוש ברוך הוא מזמן לנו המון דברים כאלה, אנחנו אמורים להשכיל ולאסוף את הדברים וללמד את כל בני המשפחה שלנו שהדרך בה בחרנו היא דרך של אהבה, דרך של שמחה, דרך שבה אנחנו מחפשים סיבה למסיבה כי אנחנו רוצים תמיד להיות ביחד, לשמוח ביחד ותמיד למצוא את הסיבה הערכית והנכונה שתרומם אותנו מאותה גשמיות למעלה רוחנית גבוהה יותר, לאהבה ואחווה שלום ורעות ואחדות גדולה עוד יותר.
ברוכים תהיו!
