אישור מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד הבא מעורר גלי הדף לא רק במערכת הביטחון הישראלית, אלא גם במסדרונות השלטון במוסקבה. גופמן, המכהן כיום כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, זכה לאחרונה לאישור הוועדה המייעצת למינויים בכירים, אך נראה כי דווקא הרקע והניסיון שלו גורמים לדריכות רבה ברוסיה. בידיעה נרחבת שפורסמה היום (שלישי) בסוכנות הידיעות הממשלתית הרוסית "טאס", נכתב כי הביון הישראלי עשוי "להפוך לפעיל יותר ביחס לרוסיה" בעקבות כניסתו של גופמן לתפקיד הרגיש.
החשש הרוסי מתמקד בעיקר בהידוק הקשרים האפשרי בין המוסד לבין הממשל באוקראינה תחת הנהגתו של ראש המוסד המיועד. בכתבה שפורסמה ב"טאס" צוטט המומחה לביטחון לאומי אלכסנדר סטפנוב, שניתח את ההשלכות האסטרטגיות של המינוי. לדבריו, פעילות המוסד "בכיוון הרוסי עשויה לקבל ממד חדש בהתחשב בקשרים ההדוקים שבין תל אביב למשטר בקייב. פעולות רבות של הביון האוקראיני תוכננו תוך שימוש בידע ובמעורבות של סוכני מוסד". סטפנוב הוסיף והזהיר כי המוסד יכול להעניק לאוקראינה "ידע בתחום הלחימה והמודיעין תוך שימוש בבינה מלאכותית".
מעבר להיבט המודיעיני-טכנולוגי, ברוסיה מנסים לצייר תמונה שבה המוסד משנה את פניו והופך לכלי פוליטי-מבצעי בידיו של ראש הממשלה. במסגרת הפרסום ברוסיה, העלה סטפנוב טענה חריפה לפיה המוסד הופך למעשה ל"צבאי-אישי לחיסול מנהיגים שמוכוון על ידי נתניהו".
